חופש בלי ילדים בתזמון מושלם, תודה לבייביסיטר שאיפשרה לנו!
הגענו לגן עדן ועכשו הלב רגוע...
לפני 4 חודשים, ממש בזמן הסגר, הראשון כבר יש לומר, היינו אמורים לצאת לטרק השנתי הזוגי שלנו, הפעם לסקוטלנד. כמובן שלא היה קשר בין תכנון לביצוע... אז במקום 10 ימים בתוך 1000 גוונים של ירוק ירדנו למדבר הצהוב, ל3 ימים, במקום 100 אגמים מצאנו נחל בנווה מדבר וים אחד מאוד מלוח. ושמנוני. במקום גשם וקרירות זכינו ל50 מעלות בצל, ים המלח הפך לגקוזי הכי ענק שראיתי בחיי עם טמפרטורת מים שורפת של 40 מעלות! ועדיין- מרגישים בגן עדן. כמה יופי. וגיוון. ואתגרים ועניין.
ביום הראשון- נחל ערוגות עד הבריכות העליונות שאחרי המפל הנסתר. וואו- מי טורקיז צוננים, צימחייה, ציוצי ציפורים ויופי ניגודי בלתי נתפס. כן כן, לא להתעצל רק עד המפל, התמונות השוות הן מהבריכות שמעליו, עוד חצי שעה הליכה לכיוון, רובה בשמש. ואחרי הבריכה היפה- יש עוד כמה, תמשיכו אליהן גם... סהכ כ3 שעות הליכה הלוך חזור, עוד שעתיים רביצה בכל נקודת מים אפשרית.
אחכ לג'קוזי ים המלח עם שלל השתקפויות מרהיבות. תענוג לצלם.
נוסעים לישוב נווה זוהר בו אמור להיות הצימר שלנו בשלושת הימים הקרובים. בעל הצימר לא מגיב לטלפון. שעה מסתובבים סביב עצמנו, הבחור לא עונה, התאדה. סהכ נשמע הגיוני לסביבה הזו. מחליטים לחפש צימר אחר. תחושה של מוצ'ילרים בדרום אמריקה, כמו פעם. בסוף מצאנו. כל הצימרים בישוב הזה ניראים אותו דבר, מה שפנוי ומתאים בגודל-תיקחו יאללה מקלחת- זהירות גם כשהברז על הכי קר זה שורף.
אחרי מקלחת רותחת ניצלנו את השעה האחרונה לפני החושך וקפצנו לצוף בחוף מדרום למלונות ים המלח.
טמפרטורת המים 50 מעלות, זה אמיתי, ורותח. אבל האהבה שלנו לשמנוניות המים של הים היפהיפה הזה מביאה אותנו להיכנס למים, למרות החום הגבוה. ולצלם...כמובן
יום שני באזור ים המלח קמנו מוקדם והצפנו לצומת מצפה שלם, שם חיכה לנו עופר ולקח אותנו לטיול קייאקים ייחודי בים המלח. באופן מפתיע היתה רוח חזקה וגלים, הרגיש כמו ים תיכון, רק שהשפריצים פה כואבים יותר וחלקלקים. בכל זאת לא עמדנו בפיתוי ושלפנו מצלמות.
הקיאק הוא זוגי, חותרים צפונה, שומעים הסברים, מגיעים לחופים יפהיפיים וניכנסים לתוך בולענים, שהם לפי עופר שוקענים! כך או כך המים בהם קרירים ונעימים לעומת אלו בים עצמו. חוויה ייחודית ומומלצת, גם לאלה שכבר חתרו מטר או שניים בחייהם.
אחרי מנוחת צהריים ארוכה יצאנו לטיול לילה במערת קולונל. הטיול מתחיל בטיפוס במעלה סולמות, ליד אשת לוט, טיפוס של 250 מטר לגובה ואז עוד הליכה על הר סדום. כל התענוג הזה, מלווה בהרבה זיעה, הוא כדי שנוכל לרדת בסנפלינג של 90 מטר בתוך ארובת מלח. מה ששמעתם.
ארובה טבעית שנוצרה. ממש חור צר וארוך בהר שכולו עשוי גבישי מלח, קיר מלח חלקלק. הטקסטורה נראית כמו גלים והיופי בלתי נתפס. חושך מוחלט, רואים רק עם הפנסים, אחרי שמסדירים נשימה מהפחד הראשוני, בכל זאת, לא כל יום יוצא לנו להיות תלויים באוויר עם שיפוע הפוך. אחרי הירידה המהנה והמרהיבה מתחילים בזחילה. סוג של גיבוש סיירת מטכל שכזה. או פזצטא. מה שתרצו. הליכה/זחילה של מעל שעה בתוך מלח,בוץ, חול. לא קל, אבל פוגשים בדרך הרבה נטיפי וזקיפי מלח מרהיבים וגם...יש ברירה? צריך לצאת מפה איכשהו. רק כשיצאנו מהחור הזה האמנו שזה אפשרי. לעולם לעולם לעולם אל תוותרו אמר צ'רצ'יל
יום שלישי ואחרון-
קמים מוקדם לפני החום הכבד ולפני שהשמש גבוהה לצילום.
מגיעים לאתר פטריות המלח שכבר הפך לאתר צילום פופולרי.
האמת, שהיינו בטוחים שהם מעל המים, לפי התמונות שראינו לפני, ולא הבנו למה הם שקעו.
רק כשהגענו לפטריות, חצי בהליכה חצי בציפה, ניזהרים על אמצעי הצילום, ונעמדנו עליהם, הבנו-
המים כל כך צלולים שכשמצלמים מלמעלה זה נראה בולט. ואז גם מגלים שהפטריות בכלל בצורת לב,
ממש חופשה רומנטית ...
המראה מיוחד ומרהיב, קשה לעזוב, רק עוד צילום ועוד תמונה.
תחושה מלדיבית מדברית.
Comments