פסח,
בחדשות מדווחים על תורי ענק בנתב"ג, הישראלים מקיימים את מצוות יציאת מצרים באדיקות.
ואנחנו, שנישארים בארץ, בד"כ בפסח בדרום, החלטנו השנה להישאר בבית, בצפון, ולצאת לטיולים בסביבה.
מהמרים שבשבת שאחרי ליל הסדר לא יהיה עמוס במיוחד, כולם ינוחו מכל הסעודה של ליל אמש, או יסבו שוב סביב השולחן לסיים את ערימות האוכל שנותרו מאתמול.
2 פנצ'רים לא מתוכננים מובילים אותנו ליציאה סופר מאוחרת מהבית.
השעון מראה 12.
זה ממש על הגבול של לוותר ולא לצאת לטיול היום.
בכל זאת יוצאים.
למה? כי להישאר בבית משמע לריב עם 4 ילדים על ענייני מסכים.
הרבה יותר קל לנו ללכת איתם כמה קילומטרים בטבע, בלי מריבות. בתכנון המקורי רצינו במהלך חול המועד לעשות כמה ימים את שביל הגולן. אבל זה מצריך עוד רכב כי המסלול קווי, ולא הסתדר הפעם.
בהברקה של רגע עולה לי רעיון - נחל כזיב.
נוסעים לכיוון מעלות תרשיחא, בוויז אפשר לשים עין זיו.
אנחנו נתקלים בהרבה שלטים שמכוונים לשאטלים. לרגע אנחנו חושבים שאולי הרווחנו פה שאטל במקום עליה לא קלה בסוף הטיול, אבל...תירגעו. ההקלה המיוחלת היא רק בחול המועד, ממחר...
אז ה-2.5 ק"מ הראשונים הם הליכה בירידה מתפתלת, על אספלט ישן.
הנוף עוצר נשימה. מולנו ומתחתינו חורש מקסים עם המון עצי דולב, אלונים ועוד צמחיה ארצישראלית.
אלף גוונים של ירוק. הבתים הקיצוניים של מעלות נהנים מהנוף הזה כל השנה.
פוגשים בדרך את אדון חרדון
בהליכה נינוחה בירידה לקח לנו חצי שעה להגיע לעין זיו, מעין בו נובע הנחל, צמוד אליו יש מתקן של מקורות.
למעשה המים נישאבים ומוזרמים מכאן לנחל בעוצמה דרך צינור.
הפסקת רחצה ראשונה, טמפרטורת המים נעימה
מכאן ואילך הנחל כולו עם מים, האמת שהופתעתי מהכמויות. המים צלולים. ההשתקפויות נהדרות והרבה עלים של עץ אלון ודולב שנשרו בשלכת ונישארו על הקרקע.
לאורך הנחל סידרו גישרוני עץ ואבן לנוחיות המטיילים. אצלנו כל אחד מארבעת הילדים בדק את יכולות הריחוף והקפיצה מהם.
ניכר שהעובדה שצריך ללכת ולחזור את כל 2.5 הק"מ הראשונים, ללא מעבר כלי תחבורה, מסננת היטב את כמות המטיילים. פגשנו ממש מעט מטיילים, דבר שהפתיע אותנו מאוד לאור כל אוצר היופי שמצאנו כאן. ונקי!
ההליכה היא לאורך הנחל, פכפוך המים נעים לאוזניים, לעיתים הנחל מימין לשביל ולעיתים משמאלו.
לאורך הנחל פזורות טחנות קמח עתיקות ויפות, לא פעילות כמובן בימינו.
כעבור כ-2.5 ק"מ נוספים מגיעים לעין טמיר. סלעי גיר שטוחים וגדולים שביניהם נוצרות בריכות לרחצה. מעט מזכיר את גבי פרס בדרום, רק שכאן המים זורמים ולכן צלולים, יש אפילו דגים במים. זהירות, הסלעים ממש חלקים, גם אלו שניראים שלא. מעולה לגלישה למים, כשמתכוונים לזה!
רגע לפני שניכנסים לטבול בבריכות נכנסים לפיסגת הטיול מבחינתנו - ניקבת עין טמיר. לא הרבה יודעים, אבל מאחורי המעין והבריכות נמצאת נקבה יפהיפייה. חלקה מאוד צרה ככה שהמעבר בה למבוגר לא הכי קל, בחלקה ניתן לעמוד זקוף ובחלקה להתכופף ולהרטב לגמרי, מלבד הראש. מומלץ להיכנס עם סנדלים ועם פנס, היא ארוכה וחשוכה, אבל ממש ממש מהנה.
אחרי הפסקה מאוד ארוכה ומהנה בבריכות עין טמיר חוזרים חזרה באותה הדרך בדיוק, רק הפעם...בעלייה. האמת שהעלייה בסוף, על האספלט, פחות קשה משציפינו, בת ה-6 עמדה בזה יפה מאוד. לקראת הסוף בדקנו מה עדיף - בדרך הקצרה והתלולה על הצינור או בדרך הארוכה והמתפתלת.
תנחשו מי ניצח?
סה"כ 10 ק"מ ב-4.5 שעות הליכה נינוחה עם המון המון הפסקות בדרך. הרכב המטיילים זוג+4 ילדים בגילאי 6-14.
חג אביב שמח.
***************
אם בא לכם טיול רטוב, ללא הליכה, עם נקודת מבט ייחודית, מהים ליבשה,
יום חמישי 21.4.22 בשעה 8 בבוקר אני מוציאה טיול גלשני סאפ בכנרת למפלים הנסתרים. לכל המשפחה. פרטים והרשמה אצלי, ככה זה נראה בטיולים הקודמים.
