11/05/2021
נסיעה של שעה ורבע משדה התעופה באתונה, חלקה בכבישי אגרה, עוברים את גשר המיתרים היפה שמחבר את האי Evia ליוון היבשתית.
חולפים את עיירת הנופש Halkida ומחפשים את הדירה שהזמנו.
המקום נראה נטוש.
מתקשרים. בכלל מספר פולני...בעלת הדירה מופתעת שהזמנו ממנה דירה ואף שילמנו, אין לה את הבית כבר שנה. נהדר...
אין ברירה - יוצאים לחפש מקום לינה. 9 בערב. כולם עייפים ורעבים. מוצאים מקום לאכול, זה נראה פשוט יותר.
אח"כ מתחילים לחפש מלון. כבר לא סומכים על בוקינג. איכזב.
שואלים מקומית על המלצתה והיא שולחת אותנו למלון ג'ונס בחלקידה. המלון מפתיע לטובה - יש לו חדר ל6 פנוי עבורנו, 110 יורו ללילה. בר המלון מאכלס הרבה מקומיים שנהנים מהחיים וחוגגים את פתיחתה של יוון אחרי סגר ממושך. כולם מקפידים על חבישת מסכות, מלבד זה, הכל נראה רגיל. אנחנו נופלים לשינה עמוקה וקמים טבעי בבוקר שאחרי.
12/05/2021
עושים טיול בטיילת הרגועה של חלקידה.
סירות דייגים קטנות, ריח המלוח על המים הצלולים, דגים צבעוניים סטייל אילת בלי צורך במשקפת ושנורקל (ממילא הם נותרו מאחור, אבודים באילת) מסביבנו הרים גבוהים שנושקים לים הכחול מכל כיוון.
אנו עומדים ליד גשר שמתחתיו מתרחשת תופעה ייחודית ומרשימה כתוצאה מהגאות והשפל.
נוצר פה זרם חזק מתחת לגשר, שלפעמים זורם אל הגשר ולפעמים ממנו, לפעמים בעוצמה רבה ולפעמים רגוע. מהפנט להסתכל על זה בשעות שונות של היום.
נוסעים צפונה. תחילה צמוד לים ואח"כ מתרחקים ממנו והדרך נהיית ירוקה והררית. מטפסים בכביש פתלתל מאוד, כמעט אין מכוניות בכביש. כל כמה דקות מופיע עוד בית באמצע היער או מסעדה שכנראה בעונת השיא מארחת תיירים רבים. זמן רב מהנסיעה אנחנו נוסעים סמוך לנחל גדול, לצידו עצי דולב ענקיים עם עלים בצבע ירוק טרי. בשלב מסוים אנחנו לא עומדים בפיתוי ועוצרים לטבילה. מי הנחל קפואים וצלולים, ואנו מדלגים בין הסלעים והקרקע חצי חולית חצי אבנים קטנטנות שעושות נעים בכף הרגל. התחושה ממכרת. עד שמאבדים אותה...
ממשיכים צפונה לכיוון העיירה limni.
עיירה תיירותית עם בתים ממש על קו המים, ערימות של טברנות ריקות שמבהירות לנו כמה זכינו שאנחנו רגע לפני עונת התיירות.
מתפתים לגלידות, שרימפס ובירה על הים ונהנים מכל הכחול הגדול שמסביב.
ממשיכים צפונה לעיירה Edipsos. גם היא על קו המים. למצוא פה מלון או בית להשכרה פעיל לפני סוף יוני זו פעולה די מורכבת, בטח בימי קורונה, אבל בסוף, כמו תמיד, אין כמו לשאול מקומיים. כשהם מגלים שאני מישראל הם מתרגשים בטרוף, מתפעלים מהחיסונים אצלנו. אני שואלת בעדינות אם הם התחסנו אחרי כזו התלהבות, והם משיבים להפתעתי...שלא. אנחנו מתעצלים ללכת לקבל זריקה זוהי תשובתם...
שוב מתקבלים בחיוך ע"י עובדי מלון איירין , 30 יורו לחדר, קרוב למים. משאירים תיקים והולכים לאטרקציה העיקרית כאן- מעיינות חמים שנשפכים היישר לתוך הים הקריר. תדמיינו הרים גבוהים שמקיפים את הים ומגיעים עד אליו, מים טורקיז צלולים, וסלעים ענקיים בחוף שעליהם זורמים מים חמים בטמפרטורה של 44 מעלות, ומהסלעים הם נשפכים במפלים קטנים למי הים ומתמזגים יחד. ואנחנו- משתכשכים באמבטיות החמות של הטבע ושוחים בין חום לקור. תוך כדי משלבים שחייה אל מערות טבעיות בסלע. במקום אין מקלחות לשטוף את המלח, אך יש תאי הלבשה ומקום לתלות בגדים. המלון שלנו 5 דקות הליכה מהמעיינות החמים.
בערב הבכור מציע רעיון מעולה- אנחנו הילדים נאכל פיצה ואח"כ אני אשמור על אחיי הקטנים במלון ואתם תאכלו ארוחה זוגית בלעדינו, בשקט. חיבקנו את הרעיון ויצאנו להנות מארוחה יוונית עם יין מקומי.
רגע לפני שהולכים לישון בידיעה שמחר יש יום ארוך ועמוס בנסיעות כי צריך להחזיר את הרכב השכור, אנחנו מגלים שטעינו, יש לנו עוד יום עד החזרת הרכב. זו הפתעה נעימה לגלות. עושים חישוב מסלול מחדש.
13/05/2021
קמים מוקדם בבוקר והולכים למעיינות החמים שוב.
אנחנו לבד בכל המקום המיוחד הזה ולא מבינים איך זה יכול להיות. הפסד שלהם...אחרי הספא המפנק מתקלחים ונוסעים צפונה, לחלק הכי צפוני של האי. הדרך עוברת במפרצים יפהיפיים. מגיעים לחוף הצפוני ועוצרים לפיקניק ורחצה. המים קרים אבל בחוף חם. רגוע ושקט פה.
מתחילים להדרים, אבל הפעם דרך מרכז ומזרח האי. מגיעים למפלים מרהיבים Drimonas הליכה קלילה, מסלול מעגלי בתוך יער.
מגיעים למפל והבריכות הראשונות ולמרות הקור העז של המים לא מוותרים על שחייה.
פינת חמד כזו. גם שעה אחרי הילדים עוד דיברו על המוח שקפא להם מהשחייה למפל.
ממשיכים בנסיעה דרומה ומגיעים חזרה לעיר חלקידה ולמלון ג'ונס בו ישנו קודם. הולכים לגשר עם תופעת הזרם הייחודית ורואים שהזרם הפוך בכיוונו מזה שהיה בבוקר לפני 3 ימים וחזק מאוד. לארוחת ערב הזמנו דג משפחתי בהמלצת המלצר, שהיה להוט למכור אותו.
למה?
סועדים לפנינו הזמינו מחצית מדג ששוקל 4 ק"ג ואנחנו זכינו בחצי השני. וואו כמה טעים. אפילו לוטם הלא אכלנית, בלשון המעטה, ליקקה את האצבעות. חיסלנו את כולו בהנאה רבה.
בתמונה אנחנו ממתינים לדג הענק וברקע הזרם החזק שמתחת לגשר.
14/05/2021
נוסעים חזרה לאתונה. מגיעים למרינה בAlimos, ממנה נפליג מחר למשך שבועיים ביאכטה שהזמנו מהארץ בחברת Vacas. משאירים את כל התיקים הגדולים ביאכטה והולכים לדירה שהזמנו בבוקינג. דקה מהים, קרובה מאוד למרינה וממש ליד סופרמרקט. דירה סופר. ממש. A happy stay by edem beach. זמינה בווטסאפ 30-6945791132
נוסעים עם הרכב לאקרופוליס. רבע שעה ואנחנו מגשימים חלום לתומר. מקדש האלים. החניה כמעט ריקה וגם הרחובות שליד. מי שמחנה בחניה הצמודה ייפרד מ-10 יורו ללא הגבלת זמן.
הכניסה לאקרופוליס לא זולה. 20 יורו למבוגר ו10 לילד מגיל 5. האתר מרשים ביותר. בשיפוץ תמידי, כזה שלא נגמר לעולם. המבנים ענקיים ויפים. הנוף מסביב מרהיב. האקרופוליס ניצב על גבעה גבוהה במרכז אתונה וכל העיר הענקית מקיפה אותו. הים נשקף מכל מקום והמראה ממש משכר,
תחושה אלילית משהו.
מדהים לראות שהבנייה באתונה אינה לגובה.
לכל מבנה הסברים ביוונית ובאנגלית והודות לטכנולוגיה ולבננו הבכור הצלחנו לסרוק לגוגל טרנסלייט שתירגם ישר לעברית. הפלא ה-8 של תבל ממש.
הסיור באקרופוליס באמת מרשים, היה נחמד אילו ניתן היה להסתובב ממש בתוך המבנים עצמם, אבל זה לא אפשרי.
זהו, החלום הגדול של תומר בן ה-10 להיות בארמון האלים המפואר התגשם ואפשר לומר שסימנו וי גדול וחשוב במשפחה.
חוזרים לדירה באתונה ומזדכים על הרכב, שלמחרת נגלה ששכחנו בו את המגנט לטלפון, מוצר חשוב מאוד לניווט בנהיגה ולא מומלץ לשכוח אותו. בהזדמנות זו גם מעדכנת שבהרבה מקומות ביוון השקע החשמלי הוא ל2 ולא ל3 פינים אז תביאו איתכם מתאם מהארץ כי התקשנו למצוא ביוון.
ממחר - שבועיים הפלגה על יאכטה, כאן אפשר לקרוא איך שרדנו כדי לספר