top of page
  • עינת קפלן הדרך מילדות לאליפות

טיול רגלי מושלג מנוה אטי"ב לחרמון-שלמות של יום

עודכן: 12 בפבר׳ 2022

כשיש הזדמנות- אנחנו מחבקים אותה, אין מה לחכות למחר, אולי מחר לא יהיה.

שלג יורד בחרמון ובגולן,

אמרו בחדשות,

וזו במשפחתנו מיד מוגדרת הזדמנות!

מאז שרותם עשה את טרק אגם הדרקון ביוון במסע המשפחתי שלנו, כשהוא רק בן 8,הוא הכריז שהחלום שלו זה לטפס את החרמון כשהוא מושלג.

עוד לפני בוא השלג על אמת, רק עם התחזית, הוא כבר הכריז: אני ביום שני מטפס את החרמון!

הוא לא תיאר לעצמו שזה עוד יתממש לפני...

נראה שהיום להגשמת חלומות הגיע.

ערב קודם שמים את הקטנה אצל סבא וסבתא, פן תיקפא בשלג הרך. אני עושה זאת די בלב כבד.

מצד אחד היא רוצה ואני יודעת שהיא גם יכולה לעמוד בזה מבחינת קושי ההליכה, "אמא - מה קרה לך, אני טיפסתי את האולימפוס", מצד שני צפוי להיות ממש קר, ואולי בזה לא בטוח שתעמוד, כולה עור ועצמות.

קמים מוקדם בבוקר, הבכור לא חש בטוב ומחליט להישאר, ליתר ביטחון (הוא כבר עשה את המסלול שנה שעברה, אבל המסלול הזה כל פעם נראה אחרת, תלוי כמות שלג).

כל האחרים, למרות השעה, קמים בשנייה, ההתרגשות בשיאה.

נוסעים לנווה אטי"ב, הנסיעה עוברת חלק, אין עוד הרבה משכימי קום. מחנים ליד המלון המרכזי ומתחילים ללכת לאורך הגדר. כבר מכאן יש שלג והשמחה רבה.

אם אתם קצרים בזמן, או אין לכם כוח לקרוא הכל - הנה סרטון מסכם

כאן סרטון שממחיש יותר מהכל את החוויה האדירה הזו

עוברים דרך מטעי הנשירים של הישוב והמעטה הלבן מהווה תפאורה מענגת לעיניים, קצת פחות לכפות הידיים...


מטעי נשירים מושלגים
מטעי נשירים מושלגים

חולפים על בית הקברות המקומי ומיד מבינים שהירידה היתה לצורך עליה. נזהרים מהקרח החלקלק.

מבצר נמרוד לשמאלנו, מזווית פחות מוכרת. מרשים ביותר.

למעשה כל החלק הראשון הוא בעלייה יחסית תלולה, אבל הקושי לא מורגש כי היופי מסביב פשוט מושלם.

פחות מחצי שעה ואנחנו בברכת חפור, בריכה בנויה שאת מימיה שותים בעלי החיים בסביבה.

פעם שלישית שאני עושה את הטיול הזה, מעולם לא יצא לי להיות בבריכה הזו עם שלג. אפילו השיכבה העליונה של המים קפאה. מרגישים בתוך סרט- FROZEN.


בריכת חפור
בריכת חפור עם שיכבת קרח למעלה

עינת קפלן לבנת ואוהד בבריכת חפור
אוהד ועינת בבריכת חפור

הפסקת בוקר וכריכים לחימום הבטן. ממשיכים בעלייה לכיוון עין כחל. גם כאן המים קפאו.

הילדים אומרים "זה כריסמס אמיתי" למראה השלג הרך ותנוחתו על העצים.

בזכות השמש שיצאה, השלג על העצים מתחיל להינמס ויש קול תמידי ברקע של נפילת שלג מהעצים.


ממשיכים בעלייה, ממש בקצה ישנה אנדרטה, מכוסה שלג, של טייס שנהרג כאן במלחמת יום הכיפורים.

זמן מצויין למלחמת שלג, עכשו, כשקצת התחממנו מהעלייה.

ממשיכים בטיפוס, השלג נהיה עמוק יותר ויותר, לא מפריע לילדים לרוץ את הדרך.

הפנייה שמאלה לבירכת מן לא ברורה בכלל. מי שלא - מכיר בקלות יכול לטעות. פעם היה כאן שלט...

קטע ההליכה הזה הוא ללא ספק גולת הכותרת של היום המדהים הזה.


הדרך לבירכת מן הלכה לאיבוד
הדרך לבירכת מן הלכה לאיבוד

הליכה עמוק בשלג, מנסים להיכנס לעקבות של קודמנו המעטים כדי לשקוע כמה שפחות. החרמון מכוסה לבן כולו מולנו. מגיעים לבריכה ונפעמים מהמראה שלה. כל חלקה העליון קרח וכמובן כולה מוקפת שלג.

תומר סומך על אבא שאומר לו לעמוד על הקרח לתמונה שווה.

תומר עומד על שיכבת הקרח של בירכת מן
תומר עומד על שיכבת הקרח של בירכת מן

זה משעשע אותו מאוד עד ש...

הקרח נשבר!

למזלנו רק רגל אחת נירטבה לגמרי. מצאנו תחליף מהיר לחימום- כפפרגל.

לא ברור מה יותר - קר או מצחיק לתומר.


תומר מאלתר כפפרגל ומבסוט בבירכת מן
תומר מאלתר כפפרגל ומבסוט בבירכת מן

רגע אחרי שהוא נחלץ מהבריכה הקפואה שני צעירים חייבים גם הם לעמוד על הקרח.

אוהד צועק להם: עצרו. זה שביר. או שמישהו חייב לצלם!

מקשיבים לו חלקית...הם לא עוצרים, אבל מישהו מצלם.

תוך רגע, כצפוי לנו, להם פחות, הקרח נישבר והם במים. לרוע מזלם, בניגוד אלינו, הם עושים את המסלול הפוך והם רק בתחילתו...

הפסקת תה זה מתבקש בברכה היפהיפייה הזו.


רותם בבירכת מן מתחת לחרמון
רותם בבירכת מן

מסיימים את התה, בונים בובת שלג, כולל הגזר, ורק הקור גורם לנו להמשיך הלאה לעבר נקודת הסיום.

רגע לפני אני אומרת לבנים להתקדם, אני רגע הולכת לצלם את הסוסים, אני אשיג אתכם.

עד שאני הלכתי לסוס...הוא דהר אלי.

וככה זכינו למופע דיגמון במיטבו. ואני? ממש כמו באגדות - זכיתי להיות עם אביר ליד סוס לבן

איזה אצילי ויפה הוא. המצלם את הצלם פטור...


סוס חתיך מדגמן בבירכת מן
סוס חתיך מדגמן בבירכת מן

זהו, עלייה אחרונה לפני קו הסיום, להיום


 רגע לפני סיום הטרק לחרמון
רגע לפני סיום הטרק לחרמון

כיף לסיים וחבל שנגמר...כל כך יפה שאי אפשר להפסיק להתלהב. וגם לא צריך...גמענו את 500 מטר המצטברים של העלייה בהנאה רבה.

מגיעים לחניון הקופות של אתר החרמון. החניון מלא. אוהד מסתער על הרכב הראשון שמניע ומבקש טרמפ לנוה אטי"ב שם השארנו את הרכב. זה הצליח כל כך מהר שהופתענו. אני מחכה עם הבנים שאוהד יאסוף אותנו. בינתיים עוד מלחמת שלג. דקות בודדות אחר כך אוהד מתקשר. אין מצב שאני עולה את הדרך חזרה. את לא מבינה איזה פקק. כל המדינה עולה לשם עכשיו. זורק פצצה לסיום: תתפסו טרמפ, אחכה לכם פה. בטח, ממש פשוט טרמפ ל3. בהתחלה זה מתיש, לא נראה שמישהו מתכוון לעצור. אבל כמה דקות והרבה אמונה בעצמנו וזוג צעיר וחמוד עוצרים לנו. לאן אתם צריכים? לא חשוב, העיקר שנגיע לסוף הפקק. לאן אתם נוסעים אני בכל זאת שואלת? בר יוחאי הם עונים. מה? טרמפ כמעט עד הבית, אני צוחקת. זה 10 דקות מהבית שלנו, אבל נרד בנוה אטי"ב. תודה רבה רבה לכם, אתם מקסימים יהודה ונויה.

חוזרים הביתה שמחים ומאושרים.

עכשיו צריך למיין 400 תמונות. הנה הם מתומצתים כאן סרטון שממחיש יותר מהכל את החוויה האדירה הזו

כדאי ללחוץ ולראות את הסרטון, יש בו רגעים מרהיבים

מומלץ בקור!


ואם בקור עסקינן ובנופים שווים- מוזמנים להתנסות איתי בשיעור מודרך על גלשני סאפ, גם בחורף וכמובן בשאר עונות השנה . כאן הפרטים







389 צפיות0 תגובות
bottom of page