סופ"ש שימשי באמצע ינואר זה לגמרי הזדמנות חובה להנות מהטבע.
מפצלים לשני טיולים שונים אחד בשישי ואחד בשבת.
מה בתפריט? טיול סאפ בבירכת רם ורכס ליבנים בו יש חורבות ישוב עתיק.
מגלה שהבעל לא פנוי בשישי, החברות גם הן לא, לבד לא רוצה.
מודיעה לבכור: תכין תיק עם בגד ים וביגדי החלפה. מחר בבוקר יוצאים לחתירה עם הסאפים בבירכת רם למרגלות החרמון.
האמת אמא, הוא עונה, לא הכי בא לי, חייב קצת לנוח, אבל יאללה, מצטרף, בתנאי שקמים טיבעי, בלי שעון.
אין בעיה חמוד, אני שמה שעון ל0630...
הוא בקושי מתגרד לרכב, עדיין קריר בחוץ בשעה זו, אני מבטיחה שילך ויתחמם ושלא יהיו עננים היום.
כל הדרך אני מתלהבת מעבודת הטבע היסודית שבוצעה השבוע, מכת גשם ולאחריה מכת שמש שיחד יצרו עשב ירוק ורענן, במרבדים גדולים, כזה שממש מרגיש חו"ל לרגע.
כעבור כשעה ורבע נסיעה צפונה אנחנו מגיעים לישוב מסעדה וממשיכים לכיוון בירכת רם, שנמצאת מזרחית לו. אפשר פשוט לכתוב בווייז בירכת רם. כשמגיעים לשוק בירכת רם ממשיכים עוד כ500 מטרים ואז פונים ימינה (דרום מזרחה). בירידה מתגלה נוף יפהיפה.
נוסעים צמוד לטיילת סביב הבריכה, עד שמגיעים עם הרכב לקו החוף, סמוך לתחנת שאיבה. זהו מאגר מים טיבעי, ממש כנרת קטנה וחמודה, אני לא סגורה על טיב המים ואם הרחצה מותרת, לא בדקנו. המים כרגע בשפל, בתקווה לחורף משובח בהמשך שימלא את המאגר. צבע המים כחול עמוק שמשתלב היטב עם הלבן בפיסגת החרמון. במרכז הבריכה עוגנות 2 רפסודות-בית קפה מפתות.
רק כשמתקרבים רואים את כמות הלכלוך לאורך החוף. דברים שרואים מכאן לא רואים משם...
מתעלמים מהליכלוך ומתרכזים ביופי מסביב. מתארגנים עם גלשני הסאפ, פיקניק עם תה צמחים ויאללה למים.
מחליטים לצאת בלבוש רגיל ויחפים, כרגיל.
מולנו החרמון, כרגע רק קצפת שלג בפיסגה, רושמת לעצמי לבוא שוב כשכל ההר יהיה עטוף לבן.
כעבור כמחצית שעת חתירה מאבדים את התחושה בכפות הרגליים היחפות.
למרות השמש החמימה בחוץ - הרגליים רטובות וקפואות.
מחליטים לחזור ולנעול נעליים.
מרגיש משונה לחתור על סאפ עם נעליים, אבל זה מציל אותנו. יוצאים שוב לחתירה, הפעם מקיפים את המאגר מהצד השני, מגיעים גם ל2 בתי הקפה הצפים והסגורים שבמרכז המאגר.
חבל, בנינו על שוקו חם וטעים.
רעיון מדליק לשים פה בית קפה עם הנוף המשגע, חבל שסגור. קצת שיווק והמקום יכול להיות אטרקציה לכל ימות השנה. ניראה שהמקומיים מבינים גם הם את הפוטנציאל התיירותי כי כבר עכשיו יש מספר צימרים שניבנו סמוך לבריכה.
כעבור כשעתיים חתירה אנחנו חוזרים מרוצים לרכב, בדרך דרומה עצירה במאגר בנטל לבדיקה אם יש מים חמים. מתאכזבים שהגייזר יבש היום וחוזרים הביתה.
***עידכון משבוע אחרי בדיוק***
הבטחתי לחזור לבדוק כשיהיה יותר שלג, זה היה מהר מהצפוי.
שבוע אח"כ הבריכה התכסתה לבן
זמן שקיעה
יום שבת, בהנחה שכל עמישראל יהיה בטבע בכזה מזג אויר מושלם- מחפשים משהו קרוב לבית. בוחרים את הר ורכס ליבנים, מעל קיבוץ קדרים, יש שם ישוב עתיק עם ארמון רב תפארת.
נוסעים לכיוון שכונת עין אל מנסורה בכפר מגאר לפי מפת עמוד ענן. הולכים לפי המפה כשהמטרה להגיע לשרידי הישוב העתיק שממוקם כאן במפה. הליכה בקצב איטי שמתאים לנוף המשגע סביבנו. נהנים מהכנרת ממזרח, הרבה עשב ירוק לרגלנו וכמובן שאנחנו לבד כאן. המוביל הארצי נמצא מתחתינו וזה מרגש לראותו מכיוון פחות שיגרתי.
כעבור כשעה מגיעים למבנה הראשון. אין ספק שהאנשים של פעם ידעו איפה לגור. נוף משגע מסביב ואני שואלת את הילדים אם הם רוצים שנגור פה.
"אין כאן ווי-פיי, אמא, לא מתאים".
סהכ שיקול דעת הגיוני.
אני מתעלמת מתגובתם, מתלבטת האם כשלנו בחינוך או שאלו החיים היום.
אחרי פיקניק משובח ממשיכים למבנים הנטושים הנוספים.
יותר ממבנה נטוש זה נראה לי כמו ארמון רב תפארת שבעליו ידע היטב להנות מהחיים.
המבנים פונים לכיוון הכנרת וניכר שהמתכנן היה מקומי, שהבין את השטח. החלונות פונים לכיוון הכנרת מחד ולרוח המערבית מצד שני, מה שמבטיח בריזה נעימה גם בימי הקיץ החמים, נטולי המזגן וה...ווי פיי.
בדרך חזרה מוצאים את בור המים והמערה שלא מצאנו בדרך הלוך. כשעתיים נינוחות לקח לנו כל הטיול.
ואין כמו לסיים בארוחת צהריים משפחתית אצל סבא וסבתא.
כיף לגור בצפון הירוק והיפה, ללא פקקים בשבת, מרחק נגיעה מהבית
Comments