איכשהו מפה לשם אוהד, בעלי, הגיע לגיל 50.
איך חוגגים יום הולדת 50?
פעם חשבנו שזה גיל של קשישים...
התאריך מאוד בעייתי, יום האישה הבינלאומי. זה שבוע שאני תמיד עמוסה בו בהרצאות ליום האישה.
ואחרי הכל - גם פרנסה זה חשוב.
אז משלבים.
ומותחים...במקום יום הולדת...שנת הולדת.
פותחים את הבוקר עם סרטון ברכות מפתיע מכל המשפחה, מהארץ ומהעולם ועם עוגת תותים שוקולד שהילדים הכינו. כמיטב הברכות: שהעוגה תהיה טעימה - כזה בדיוק.
לוקלקו האצבעות

מכאן ממשיכים ליום זוגי.
תחילתו בחתירה על קיאק מחוף נחשולים צפונה לחוף הבונים, לאורך שמורת הבונים דור.
זוכים בים מדויק לפי הזמנה. עננות גבוהה, רוח קלילה, ים כמעט שטוח.

מי לא מכיר את שמורת חוף הבונים דור?
כולנו רגילים לטייל בה על סילעי הכורכר, להנות מפריחת הכלניות ולהביט אל הים הטורקיזי.
אז הפעם- נהפוך הוא.
באנו מהים עם קיאק כשהמבט אל החוף.
אחחחחח איזה נוף.

המים בגווני כחול משגע,
מפרצים יפהיפיים עם חול זהוב, רך ומפנק. אמצע השבוע אז כמעט ואין מטיילים בחוף.
רק אנחנו, הציפורים, הדייגים והדגים.
מחליטים לנצל את מצב הים הנוח כרגע וחותרים במרץ וברצף עד הבונים, בחזור נעשה עצירות, כשהרוח תתחזק.
חובה.
כל כך יפה.
עצירה ראשונה במערה הכחולה.
אני חושבת שאין מטייל אחד שלא מגיע אליה בטיול לאורך חוף השמורה. להנות ממי הטורקיז בבריכה שנוצרת תחת המערה שקרסה. אנחנו מקפידים גם להתרחץ בה. אבל זו פעם ראשונה שלנו שאנחנו מגיעים אליה עם קיאק. חוויה נהדרת


אח"כ מקיפים את הספינה הטבועה. פתאום מבינים כמה גדולה היא היתה.
אולי על זה נכתב השיר - "חרטום הספינה כמעט ונשבר..."

ממשיכים דרומה לעבר תעלה מקסימה ומפתיעה. במבט מהים היא ניראית תעלה צרה, ארוכה וישרה,
אז זהו, שלא,
כשניכנסים אליה בחתירה פתאום היא מתעקלת חזק שמאלה ומגיעים לעוד חלק שלה, נסתר מהעין.
דברים שרואים משם לא רואים מכאן.
ניתן להיכנס אליה בים שטוח, כמו היום, למזלנו.
סילעי הכורכר מפוסלים בצורה מדהימה ויוצרים קשתות מגוונות.

תחת אחת הקשתות חותרים ונחים קצת על החוף.

ממשיכים למפרץ האהבה וחזרה לנחשולים.
הקיאק הושאל בעזרתו של אחי אלון קפלן מדריך גלישת רוח מקצועי ונדיר,
אין לי מושג אם יש להשכיר בסביבה. אבל אם יש לכם קיאק משלכם - טיול חובה ומומלץ!
אחרי חתירה כזו חייבים לאכול משהו.
מתבקש ארוחת דגים.
יאללה, מוסא הדייג בג'סר א - זרקא.
הכפר הזה, יושב באחד המקומות היפים ביותר בארץ.
אין קורלציה בין המצב הכלכלי כאן ליופי שמסביב. החוף היפהיפה עם סירות הדייגים מעלה זיכרונות נשכחים מהמסע ביוון. הפשטות שעוטפת את המקום מקסימה בעיני. בלי מקומות בילוי מפונפנים והזמנת תור.
גם אין תפריט.
מה שדגו הבוקר את זה מקבלים לצלחת.
הדגים של מוסא מגיעים, במפתיע, מאוד מהר, עם סלטים ואנחנו ילדים טובים לא משאירים פרור.
מקלחת ויאללה, להעביר הרצאה לכבוד יום האישה לציוותי חינוך של מנהל חברה ונוער.
כדי שהילדים לא יהיו מקופחים בחגיגות נסענו איתם בסופ"ש לעיר הגדולה.
עצירה ראשונה במוזיאון האשליות.
מוזיאון מקסים. נהננו מכל רגע, יצאנו מסוחררים מכל החויה והקליידוסקופים,
מרגישים שחיים בסרט...
יש להזמין מקום מראש באתר המוזיאון. ישנם קופונים שמעניקים 50% הנחה.
הים כל כך סוער היום שהגלים עוברים בקלות את השובר והשפריצים מגיעים לפתח המוזיאון.
חגיגה לגולשי הקייט סרף

אחרי מנוחה ושחייה בבריכה הולכים לארוחת ערב בזקן והים ביפו. תמיד מאוד טעים פה. הלכנו על בטוח.
בערב יוצאים למחזמר מאמאמיה. מומלץ מאוד.

למחרת טיול עצמאי סובב יפו. בנמל, סלע אנדרומדה, שוק הפישפשים, מגדל השעון, העיר העתיקה.
הילדים גם קיבלו הסבר והתנסות בפטיפון ותקליטים ונהנו להאכיל את הציפורים.
יפו עברה ממש מתיחת פנים, הבחנו ברחובות נקיים ומדרחוב שוקק חיים.
גם כאן הרבה דברים הזכירו לילדים את המסע המשפחתי ביוון, יוווו זה כמו....וזה כמו....חשבתי לתומי שאיכשהו המסע נישכח מליבם אבל התברר שהוא עמוק בתוכם.
וסופש מהנה ומתוק ראוי לסיים ב...גולדה. יאמממי של גלידה
Comments