טרק ים אל ים לכבוד שנת המצוות
עודכן: 28 במרץ
מסע ים (תיכון) אל ים (כנרת)
שנת 2023 בסימן בר מצווה של תומר, בננו השני, בן 12.5.
משימת האביב נבחרה פה אחד (דמוקטטורה במיטבה) לקנה המידה של צוות "דרקולימני" - מסע ים (תיכון) אל ים (כנרת) - כ-85 ק"מ שרובם בשמורות הטבע אכזיב, מירון ועמוד.
צוות דרקולימני ע"ש טרק בן יומיים בהרי זגורייה בצפון יוון (כאן ניתן לקרוא עליו), מונה שלוש נפשות - אבא, תומר (12.5) ורותם (בן רבע ל10)
התכנון נראה קשוח משהו אבל שני הברנשים האלה כבר עברו עלייה או שתיים:
לפתיחת קבצי מפות המסלול באמצעות: google earth
יום 1 – שפך נחל כזיב ועד אבירים 24 ק"מ יום ב 6.3.2023
יום 1 - אכזיב ועד אבירים
.kml
Download KML • 4.72MB
יום 2 – אבירים עד חרבת חממה 22 ק"מ יום ג 7.3.2023
יום 2 - אבירים ועד חממה
.kml
Download KML • 4.95MB
יום 3 – חרבת חממה עד חניון העיקול 12 ק"מ יום ד 8.3.2023
יום 3 - חממה ועד הפיתול
.kml
Download KML • 2.39MB
הפסקה
יום 4 – חניון ה(פ)עיקול ועד שפך נחל צלמון 27 ק"מ יום ו 24.3.2023
יום 4 - חניון הפיתול ועד בית יגאל אלון
.kml
Download KML • 5.48MB
צוות דרקולימני נתמך ע"י צוות לוגיסטי מובחר - כוח אמא (או בשמו הפחות אהוב - צוות קאקא):
צוות קומנדו רכוב שמגיע בערב לכל יעד "פונקט" בזמן עם כל הציוד (והאוכל) ובבוקר מגיח מהערפילים לאסוף ציוד ולחלק סנדוויצים ופירות של ארוחת הצהריים מחולק לשקיות לפי סוג הממרח/חריפותו/וכמות הזעתר המדויקת על הלאבנה. וכל שכרו הדל הוא נשיקה וחיבוק.
שורה תחתונה - הרבה קילומטרים אבל משקל קל על הגב.
חודש לפני:
- לומדים את המסלול בעזרת כמה אתרים כגון טיולי או נאקב.
- מכינים רשימת תיוג (צ'ק ליסט)
- מוודאים שאמא פנויה גם בבוקר וגם בערב
- מכינים את צוות דרקולימני מבחינה מנטלית
- סוגרים 3 ימי חופש
כמה ימים לפני:
- מוודאים מוטיבציה
- בודקים מזג אוויר
- מכינים תיקים הולכים
- מכינים ציוד נוסע
ולדרך.......
יום 1: ארץ ישראל שלי יפה וגם פורחת
הרכב הועמס לילה לפני, מסדר תיקים בבוקר וב-07:30 יוצאים בנסיעה לכוון ים תיכון.
50 דקות מקיבוץ פרוד, הבית, ואנחנו בשפך נחל אכזיב.
הים קצת גועש אבל היום אנחנו עכברי יבשה והכוון מזרח. טקס קצר שכולל מילוי בקבוקון במי ים תיכון , משלמים נשיקה וחיבוק, תיקים על הגב ובשעה 09:00 מתחילים במסע.
עוברים מתחת לכביש 4 ומייד שרידי גשר הרכבת המנדטורית ואנדרטת יד לי"ד לזכר הרוגי הפלמ"ח.
שביל מצעים נוח בדופן הדרומית מוביל אותנו מזרחה לאורך הנחל וככל שמתאמצים להיצמד לתוואי הנחל היבש - ההליכה בתוך מטעי אבוקדו. קצת אספלט וקצת ריח לולים ואנחנו חוצים בזהירות את כביש 70, גולשים במעביר מים לתוך הנחל ומכאן מג'עג'עים על חלוקי הנחל במקביל לכביש הכניסה למושב עבדון ובהמשך הליכה מנהלתית על כביש האספלט המשובש לעין חרדלית.
מכאן למעשה מתחיל הסימון שבילים של ים אל ים - הסימון מתחיל לבן/ירוק/לבן אבל הנקודה הסגולה תלווה אותנו עד ים כנרת.
כמו מארב מתוכנן היטב, גזלן משועמם התמקם ממש בכניסה לשמורה ואחרי לחץ פיזי מתון מצד הצוות - עצירת גלידה.
מכאן זה כבר תחושה של טבע, אנחנו ממש לבד, חוצים את הנחל פעם ראשונה ושניה ושלישית בשווי משקל ונהנים מדרך מצעים נוחה. הכל מלבלב והריח המתוק של הקידה השעירה ממלא את האוויר.
חוצים את נחל אכזיב
עוברים מתחת למונפורט, מדי פעם תחנת קמח רעועה ואין אפילו יחמור ביישן אחד.
בעין טמיר עוצרים למנוחת צהריים.
הבריכות מזרזפות מים בטמפרטורה מתאימה לשמיים הכחולים - עולים על בגדי ים, מתחשלים בבריכות ונכנסים לנקבה המדהימה. המים לא גבוהים ואנחנו מצליחים להגיע לסוף או לפחות עד שהנקבה מסתיימת ברעש של נהר תת קרקעי.
עוד קצת בתוך נחל אכזיב והסימון לבן/שחור/לבן מעלה אותנו לכוון אבירים ולחניית הלילה.
צופים בשקיעה ממצד אבירים ובזמן שהצוות הלוגיסטי מאתר את מקומנו המדוייק - מוצאים פיסת קרקע נהדרת ללילה.
פותחים אוהל, מדליקים מדורה לתפארת (את בולי העץ הבאנו מהבית). במדורה תפוחי אדמה ועל הגזיה ריח נקניקיות ואורז דביק מעשי ידי הכנופיה.
השמיים כמתוכנן הופכים כהים ומתחיל גשם / טפטוף שלא נגמר. אוכלים בתוך הרכב החמים ואחרי שמבינים שהטפטוף לא יגמר - מתארגנים לשינה בתוך האוהל.
מזרונים עבים סופקו למי שעמוד השידרה שלו פעיל 51 שנים (מחר זה רשמי), כריות לכולם ושקי שינה למכביר לקור הצפוי של הלילה. בכל זאת 600 מ' מעל הים.
התנים מייללים לנו לילה טוב ובאופן מפתיע השינה עמוקה, חמימה ואם לא היה שעון מעורר - הצוות הלוגיסטי היה מוצא אותנו ישנים.
יום 2: איך יודעים שבא אביב
אורזים הכל לערימה גבוהה על מחצלת מעל העשבייה הרטובה - מחממים ואוכלים את שאריות ארוחות הלילה וכשאמא מגיעה - נכנסים לשלשות ונותנים הקשב!
מעמיסים ויוצאים לדרך בין השטחים החקלאיים של הכפר פסוטה.
השביל מתחיל לבן/אדום/לבן ומיד מתחלף לבן/ירוק/לבן - הנקודה הסגולה איתנו עד הסוף.
אחרי בריכת פסוטה חוצים את כביש הגישה לאבירים, עוברים מתחם פסולת לא ברור שטישטש את השביל אבל מייד אח"כ נכנסים לתוואי נחל זווית כשהעצים סוגרים מעלינו כמו חופה. ממשיכים על דרך 4על4 מערבית למושב אלקוש באזור מבודד שמולנו מגיחה מעלות-תרשיחא בצד השני של ערוץ נחל אכזיב.
הפסקה בעתיקות חרבת מורגות על אחד ממבני הקשת ששרדו. פוגשים מטיילים נוספים במסע ים אל עם - נותנים להם את השם המחייב - כח ואגנר.
הפריחה הצהובה וריח הקידה השעירה מלווים אותנו כל הדרך עד גשר אלקוש בכניסה לחורפיש.
ממש מתחת לגשר - זוהמה גועלית אבל ככל שמתרחקים מהכביש, כמות שקיות הבמבה (וקרובי משפחותיהם) הולכות ונעלמות עד שאין להם זכר אחרי כמה מאות מטרים.