ההתחלה לא היתה פשוטה ומובנת מאליה בכלל...
לטרק הזה, השנה, היתה הקדמה קשוחה, מה שהבהיר לי שלא תמיד הכל הולך כמתוכנן.
אם ההקדמה פחות מעניינת אותכם, כאן עוברים ישר לפירוט מסלול הטרק
איך תעשי את הטרק ככה?
זו השאלה ששמעתי מכל סובביי בשבועיים האחרונים, כשאני צולעת וגוררת את רגל ימין, אחרי התרסקות לא פשוטה באקווה כיף, האתר האהוב עלינו כל כך.
בוקר שישי. יוצאת השכם לעבודה הכיפית שלי - טיול-סאפ זריחה בכנרת למשפחה מקסימה מראש פינה.
כן, זו העבודה שלי, העסק שלי, בסיומו אני נוסעת הביתה כדי לאסוף את בננו השלישי יחד עם שני חבריו הטובים לחגוג לו יומולדת מוקדמת לפני יציאתנו לטרק.
נוסעים לכנרת לאקווה כיף.
התרגשות.
אני עושה איתם את כל המתקנים בהתלהבות של ילדה.
פתאום מתחיל גשם.
יוני, קיץ בישראל, כן???
הכל חלקלק וקרם ההגנה תורם גם הוא את חלקו.
אני רצה על אחד המתקנים בשאיפה לעבור בהצלחה ורגע לפני סיום מחליקה ממש לא טוב.
רגל פה רגל שם.
הגוף קורס למים וכאב עז מפלח לי את הברך, כזה שעוצר את הנשימה.
מזל שאני עם חגורת הצלה.
עוברת לציפה על הגב ולא מסוגלת לעשות כלום חוץ מלהתייפח מכאב.
ולהסתיר את הדמעות.
אחרי כמה דקות אני מבינה שאין ברירה, או להמשיך או לצאת מהמים.
ממשיכה בקצב איטי עם ירידה דרמטית בביטחון ובוחרת להתעלם מהכאב.
יום ההולדת מסתיים בהצלחה אבל הכאב הולך וגובר.
שולחת הודעה לחבר, שכן, פיזיותרפיסט מחונן, נדב טולדנו, עם תיאור המקרה.
אין תגובה.
אחרי כמה שעות, כשהכאב והלחץ עם ההבנה שעוד שבועיים אני בטרק, אני נוחתת לו בבית.
שישי אחהצ.
הוא בשוק.
נכון שאנחנו חברים אבל הי... אצלי אין דברים כאלו, בטח לא בשישי אחה"צ.
אני מבינה, נדב, באמת שלא היתה ברירה.
אתה חייב רק להגיד לי אם לעלות לבית חולים עכשיו או לא.
אשלם כמה שתרצה, רק תבדוק כבר, אני בלחץ, יש לנו טרק עוד שבועיים ואתה לא רוצה לדעת כמה סדנאות, הרצאות וסאפים יש לי עד אז ביומן לאלפי אנשים בשבועיים האלו...
הבנתי אותך, הוא עונה באדישות, מפשיל שרוולים ובודק.
ממממ סובבת ברך יסודי, כנראה קרעים ברצועה, אבל לא קרע מלא, הוא מאבחן באדישות.
את צריכה לנוח הרבה, לקבוע תור מסודר,
לא לנחות עלי ככה, הבית שלי לא כמו אצלך, טיילת פתוחה,
ויחד נעשה מאמץ שתעמדי על הרגליים.
אני מתפתלת מכאבים, מחר יש לי טיול זריחה על סאפ להדריך, עוד יומיים סדנה ל120 איש משטראוס, 5 הרצאות השבוע וככה גם שבוע הבא.
לנוח???? מי מה מתי?
רגע לפני שאני יוצאת מחדר הטיפולים אני זורקת לו מבט ושואלת: זה יהיה אפשרי לדעתך???
הוא מכיר אותי מצוין והוא פיזיותרפיסט מהמשובחים ביותר שפגשתי, בין היתר גם של פלס"ר גולני.
ראה פציעות חמורות ממני, אני בטוחה.
תמיד כשאני מטופלת אצלו הטיפול עוזר.
ואני מטופלת חלומית לכל פיזיותרפיסט, עושה באדיקות כל תרגיל שמוטל עלי.
אני חושב שכן, הוא עונה, בואי נהיה חכמים עוד 4 ימים עד הטיפול, כרגע אין לי מה לגעת באיזור במצב שלך, לכי לנוח.
הלילה מגיע.
אני לא נרדמת מרוב כאב.
לא משנה באיזו תנוחה אני, הרגל כואבת.
הטיולסאפ זריחה למחרת איכשהו עובר בשלום, לעמוד אין בעיה, אבל להתכופף? ולעשות שחרור? אמאלהההה, אין מצב.
תתגברי אני לוחשת לעצמי, ותניעי את הגוף, האנדורפינים יעבדו. תרופה ידועה.
למחרת קופצת לטר"ם. תעשו משהו אני מתחננת לרופאים.
הרופא רואה אותי ושואל: את באמת מתכוונת לצאת ככה לטרק?
הסתכלת במראה???
זריקת הוולטרן עוזרת ל24 שעות קריטיות בסדנה סופר חשובה ומוצלחת שלי לשטראוס. 120 איש לא מבחינים ברגל הפצועה.
חבר קולגה שאני משתפת במצבי שואל אם שכחתי שאני לא בת 18...
עניתי לו - 18+, פלוס 30...
כל יום שעובר אני מתרגלת, מותחת, מרגישה קצת יותר טוב, אבל ברגשות מאוד מעורבים.
אני באמת יעמוד בזה?
טרק לא קצר. ייתכן ואהרוס גם לבעלי, שותפי לחיים ולטרק.
ממשיכה בטרוף העבודה, הבית והילדים ומתרכזת בתרגילי מתיחות שקיבלתי כשיעורי בית.
לוחשת לעצמי שיהיה בסדר ולא מהססת לרגע לבטל, אבל מאוד מאוד חוששת, ומבינה שפשוט זה לא יהיה.
זהו, מחליטים לצאת לדרך.
מרגישה יותר טוב, אבל רחוקה מלהיות על 100, גוררת רגל.
מעולם לא היו לי כ"כ הרבה עזרים של תרופות, משחות, בירכיות וכל מה שניתן כדי לעבור בשלום את המסע הזה.
מרגישה טיפה ברת מזל שהמסלול שבחרנו לטיול השנה נראה לא קשה במיוחד, לפחות על המפה, בהשוואה לטרקים הרבים שעשינו עד כה. (בהמשך נגלה שטעינו).
טיסת אל על לברצלונה 300$ לאדם אחרי שבוטלה טיסת וויזאייר.
זוג שמשאיר את ארבעת ילדיו בידי בייביסיטר נאמנה למשך 12 ימים, כבכל שנה מאז 2018.
כל הבקתות הוזמנו מראש עם תשלום מקדמה. באתר הזה מזמינים את הבקתות
לינה בברצלונה 125 יורו כולל א. בוקר, Ibis cornella, רבע שעה נסיעה מהשדה.
הרכב הוזמן רק ליום למחרת, טעות.
היה כזה זול ההשכרה שעדיף היה לקחת ישר מהשדה בנחיתה ולחסוך מונית הלוך חזור וזמן.
עוד בענין הרכב - רכשנו ביטוח ביטול השתתפות עצמית בבוקינג, משם הזמנו את הרכב, מסתבר שזה לא נחשב לרכישה דרך חברת ההשכרה ולכן אם חלילה יש תאונה, משלמים ואחרי זה מקבלים החזר. עדיף היה לקנות ביטוח דרך הביטוח נסיעות בארץ (עלה פחות מחצי) או ישירות בחברת ההשכרה.
4 שעות נסיעה לespot, ישנים במלון Els contantes, עלות 78 יורו כולל א. בוקר. מומלץ.
ככל שמתקרבים לאספוט הדרך יפה וירוקה יותר, לאורך נהר צלול ושוצף.
מגיעים לאספוט, עיירת סקי קטנה ומנומנמת, די ריקה, רעש חזק של רוח בחדר המלון.
יורדים למטה ומגלים שאנחנו ממש מעל הנהר מחריש האוזניים...
הולכים ברחובותיה היפים לאורך הנהר, אחרי 10 דקות מסיימים את כולה. המסעדות סגורות, יפתחו רק ב1930. במרכז התיירים אנחנו מגלים שמחר, אם לוקחים מונית לתחילת הטרק, יש בסך הכל שעתיים הליכה. בדיעבד, היינו צריכים להתחיל כבר היום אם היינו יודעים. אנחנו הבנו שזה 5 שעות...אם ממש מתחשק לכם, אפשר ללכת ברגל מאספוט לבקתה, תוספת של כ3 שעות, עלות מונית 5 יורו, כחצי שעה.
עכשיו מתחילים תכלס את טרק CARROS DE FOC, טרק מרכבות האש בהרי הפירנאים ספרד
יום 1
Espot to refugio amitges
ארוחת בוקר נהדרת במלון, אורזים, מונית (5 יורו לאדם) לנקודת ההתחלה של הטרק ליד אגם Sant maurici
שנוצר מסכר. קצת מעונן, אבל ברגע שמציצה השמש, הצבע הטורקיזי של המים מהפנט עיניים.
ההליכה בתוך יער עם פריחות מרהיבות ופכפוך הנהר מכל עבר עושה נעים באוזן.
כעבור מחצית השעה מגיעים למפלים estany de retera cascada. מקלחת של שפריצים למרחק מכובד משאירה אותנו נפעמים מכל היופי הזה.
ממשיכים בעליה, כל רגע עוד אגם ועוד נחל, מסביב הרים עוצמתיים ויפים, נראים כמו טפטופי חול שבונים ארמונות בים, רק בענק. כעבור כשעתיים מנקודת ההתחלה מגיעים לבקתת הלילה amitges
כהרגלם של האירופאים בוחרים את המיקום הכי שווה בסביבה ולנו רק נותר להזמין בירה ויין וליהנות מכל הטוב הזה 360 מעלות.
לידנו עוד אגם וסכר ואחרי מנוחה ותחת השפעת היין יוצאים לסיבוב באגם, איזה הבדל בלי תיקים על הגב. תחילה הבקתה נראית ריקה, אנחנו מתמקמים בחדר ענק עם מלא מיטות קומותיים ומקווים שנהיה לבד. אט אט הבקתה מתמלאת ואני ממהרת לרכוש אטמי אוזניים במחיר די מופקע, העיקר לישון טוב. ארוחת הערב סבירה. יוצאים לעוד סיבוב לאגם, ההשתקפויות השתדרגו כי אין רוח, קצת מנוחה ובשעה 10 כיבוי אורות.
130 יורו לזוג כולל ארוחת בוקר וערב ומקלחת חמה.
סהכ עליה 400 מ, שעתיים הליכה, יש וויפיי
יום 2
refugio amitges to refugio colomers
יחסית לחדר הגדול עם עשרות אנשים שישנים זה לצד זה, היה שקט.
מה שכן, אני נזכרת כאן כמה שאני לא אוהבת את השפה הצרפתית ואיך ברגע חזרה לי כל הספרדית, כיף להיזכר אחרי 20 שנה שלא דיברתי אותה. מן ניגון שכזה.
מסתבר, שזה ממש לא משנה מאיזו מדינה אתה, כשזה בקבוצה... זה תמיד רועש.
ארוחת הבוקר יחסית טובה ומגוונת, התור לשרותים ארוך במיוחד, נו טוב, 150 איש על 4 שרותים. מומלץ לתכנן, ככל הניתן, להיות בהם כשכולם אוכלים.
0800 תחילת תנועה.
כבר על ההתחלה אגמים מכל כיוון ואפילו זוכים לשלוגיות.
כעבור שעה וחצי מגיעים לפס. משאירים תיקים ומטפסים לפיסגה tuc de ratera, קפיצה של 400 מטרים, לגובה, לא מתוכננת.
הנוף וואו ושווה כל אחד מ400 המטרים תוספת לגובה. אפילו זוכים לאגם לבן קטן שמתחיל להפשיר. הפיסגה בדיוק בגובה של מיטיקס, פיסגת האולימפוס 2918. מתחתינו 360 מעלות נוף עם אגמי טורקיז מרהיבים והשתקפויות שלג.
יורדים בזהירות ואיטיות רבה לשמור על הברך. הטיפוס הזה הלוך חזור הוסיף לנו שעת הליכה והרבה חיוך על הפנים.
קצת אחרי יש פיצול. אנחנו לוקחים ימינה לבקתת אמצע. שעה וחצי נוספות של הליכה ואנחנו בבקתת saboredo שיושבת גם היא על יד כמה וכמה אגמים. מי שרוצה לקצר ולהקל ממשיך ישר ל colomers. רשום שעה וחצי, תכפילו ב2 בערך. לפי הזמנים הרשומים כנראה המודד לא אוכל, שותה, עוצר, נושם... רץ כל הדרך.
הדרך שלנו מתפתלת בין נחלים שנשפכים לכל עבר, דינדון פעמוני סוסים מלווה אותנו כל הדרך. מנוחה בבקתה של כחצי שעה, תחילת תנועה 1330. רשום שעתיים ורבע לביקתת colomers אבל אל תאמינו... לנו לקח בפועל 4 שעות! ההליכה ליד האגם מקסימה ואז מגיעה עליה שתחילה נראית חמודה אבל היא לא פשוטה בכלל עד הפאס. ולאחריה? כמובן ירידה קשוחה. הדרך לא מסומנת באדום של השביל אלא רק ברוג'ומים, יש לשים לב כי הולכים על הרבה אבנים. בסוף הירידה מגלים הפתעה מול העיניים - מנהרה, בתוכה זורם... נחל.
כמובן שאוהד חייב לבדוק. המנהרה מאוד ארוכה, אחרי כ100 מטרים הוא מסתובב וטוב שכך, פתאום הוא נגד זרם חזק.
ועכשו... עוד עלייה. הפריחה מתגברת והיופי אין סופי. מגיעים לאגם יפה יפה ובטוחים שתכף הבקתה.
אבל לא. עוד עליה וירידה, הרגליים כבר ישמחו להגיע ואז מולנו בקתה. יששש.
אבל רגע, רשום בשלט עוד חצי שעה, אין מצב, מוזר. מנסים להבין...
הדרך לבקתה הולכת על סכר מהמם ואגם ואז מבינים... הבקתה לידינו נטושה.
אוף.
יאללה עוד רבע שעה ומגיעים לבקתה האמיתית. הנוף וואו, אגם מדהים, מפלים ונחלים נשפכים אליו בעוצמה מכל כיוון. הבקתה מונחת מעל האגם. 1730 אנחנו מגיעים ליעד. שעה וחצי יותר מהמתוכנן. יום ארוךךךך
איך תזכו גם אתם ללוקיישן לינה כזה?
פשוט.
9.5 שעות של הליכה (כולל לפיסגה לא מתוכננת אבל שווה, שעה) , התנשמות, מנוחות, הרבה עליות וירידות, שרירים כואבים ו120 יורו לזוג ללינה בחדרים גדולים עם עוד מלא אנשים שאתם לא מכירים, ארוחת בוקר וערב והבונוס-שמיכות סקביאס בסגנון צבא. מקווה שהבאתם סדין או ליינר איתכם.
ואז כל היופי שלכם!
בארוחת הערב רעש נוראי ובליל שפות, האוכל טעים, זכינו לראשונה מזה 4 ימים בספרד לאכול סלט. ודג. ומוס שוקולד ועוד. מחשיך מאוחר אז נהנים מהיופי של האגם והנחלים. ב10 כיבוי אורות. אין קליטה ואין וויפיי בבקתה.
סהכ עלייה 750, ירידה 865, סה"כ 9.5 שעות הליכה כולל התוספת טיפוס להר retera, אין וויפיי, יש קליטת סלולרי
יום 3
Refugio colomers to refugio restanca
ארוחת בוקר דלה במיוחד, יוצאים לדרך בשעה 0820. כהרגלנו... מתחילים בעליה, מזל שלא היה טעים, יותר קל לסחוב. הנוף משגע, עננות למעלה, אבל לא נראה שנגיע לכיוון,
אז זהו שכן.
כ400 מטרים טיפוס. מגיעים לפאס, לא רואים ממטר, אבל מניחים שמונח שם אגם למטה. אי אפשר לעשות הפסקה כי הרוח חזקה והשרירים יתפסו. פוצחים בירידה שלא נגמרת.
השמים נפתחים ושטיח של אגמים תחתינו. אין סוף ליופי.
עדר פרות שמוכיח היטב כמה טוב כאן, רובצות ללא הפרעה ונהנות מהחיים.
הרחצה באגמים אסורה כי זו שמורת טבע.
בהתחלה היה נשמע לנו, כישראלים, לא הגיוני. מה יהיה אגם ולא ניכנס? לא, לא ניכנסים. לראותם בלבד. והאמת, אין צורך. הם כ"כ יפים וצלולים, טמפרטורה קפואה, מזג האוויר מושלם ולא מזיעים מידי. בבקתות יש מקלחות חמות, אז נהנים מלהסתכל.
מגיעים לנקודת הפיצול.
מרבית האנשים שטיילו איתנו לוקחים שמאלה, מדלגים על בקתת RESTANCA.
אנחנו מתחילים ירידה ארוכה מאוד לבקתה שלנו restanca. זה יום קצר, צפוי 4 שעות, בפועל לקח לנו 5. או שהם לא סופרים עצירות והנאה או שלא ברור ספירת הזמנים. הירידה קשוחה. על שפוכת סלעים, אבל האגמים מסביב מפצים היטב.
הפריחה משתנה, המון סוגים חדשים והכל מאוד צבעוני. אחרי שעתיים ירידה מגיעים לבקתת restanca, שבאופן מפתיע מונחת על שפת אגם וסכר. ארוחת ערב מצויינת, גשם של ערב.
עליה 450, ירידה 700, סה"כ הליכה 5 שעות, יש וויפיי בבקתה
יום 4
refugio restanca to refugio ventosa
מתחיל עם גשם קל וערפל כבד. יום לא קשה צפוי היום, אז לא ממהרים. נותנים לקבוצה הספרדית הרועשת לצאת לפנינו, מתברר כחכם מאוד. למעשה היום אנחנו חוזרים בעלייה את כל מה שירדנו אתמול. יש אפשרות לעלות ממקום אחר, זה בתוספת של כשעה וחצי.
די מהר מפסיק הגשם ואנחנו מגלים שהעלייה יותר קלה לנו מהירידה.
מצלמים מזוויות שונות מאתמול. הנוף בקצה העליה לא מאכזב, כמובן... אגמים.
מכאן כל הדרך בירידה, אבל לא תלולה. כל כמה דקות עוצרים להנות מהנוף. קישוטי קצפת של שלג אחרון מנעימים את העין, השילוב בין הלבן שלו, לכחול האגמים והעשב הירוק והטרי פשוט מרהיב. נוסיף לזה את הפריחות והרי לנו יום משובח.
כעבור 5 שעות של הליכה איטית ומהנה מגיעים לבקתת ventosa, מוקדם, השעה 2 בצהריים.
הפעם היא לא צמודה לאגם, אלא ממש מעליו ואנו נהנים מצבעי הטורקיז המהפנטים. מקפידים על שחרור וייבוש הציוד ואז מתחרדנים בשמש הנעימה.
שוב אני מנסה לסגור את ברז המים בחוץ שפתוח לרווחה, ללא הצלחה, כי לא צריך לסגור, יש בשפע. הנחלים זורמים בעצמה לאגם ורעש הזרימה נעים לאוזן.
חדר שינה אחד ענק, מזכיר קצת את יפן, הפעם שמיכות וכריות שוות, לא אלה עם הסקביאס הצבאי.
ישנו מעולה. הארוחות היו וואוו גם כשראשי קדח מחום. לזניה להתפאר, סלט טרי מעולה, בראוניז בוטנים ביוגורט.
סהכ עלייה 470 ירידה 300, סה"כ הליכה כולל הפסקות 5 שעות. יום קל ומרהיב. אין בבקתה וויפיי ואין קליטה סלולרית
יום 5
refugio ventosa refugio estany llong
קמנו מוקדם, יום ארוך לפנינו. אין לי תאבון ויש לי חום גבוה. ערפילי בחוץ.
מתחילים בירידה, רגע לפני העלייה הקשה והארוכה אני לוקחת נורופן כדי לשרוד את היום הקשוח הזה.
החלטה גאונית.
עלייה של כ550 מטרים על בולדרים חלקלקים. מזל שרק מעונן ובלי גשם.
אני נזכרת בטרקים אחרים, כמו המון בלאן, בהם עלינו גם 1500 מ ביום, על שלג, זה לא היה לי כ"כ קשה כמו היום.
איך אני תמיד אומרת:
חשובה המטרה, אבל לא פחות הדרך.
וכאן בפירנאים, התוואי של השטח לא פשוט בכלל, כמעט רוב הזמן הולכים על אבנים, סלעים בולדרים, אין הרבה רצף של שביל נוח, מה שמאט מאוד את קצב ההליכה אליו רגילים בד"כ.
והבולדרים האלו הם טריקיים מאוד - גם הענקיים שביניהם ממש לא יציבים. מניחים רגל על סלע ענק שנראה יציב ומיד הוא מתנדנד, זה די מלחיץ כי לא מצפים לזה בכלל.
רגע לפני ההגעה לפאס, הכל מכוסה עננים וזווית הטיפוס נהיית כמעט בלתי אפשרית. אבל שעתיים של טיפוס מאומץ מסתיימות בהצלחה ואפילו בהנאה למראה השלג מסביבנו. רוח חזקה מנשבת בגובה כמעט 2800 מטרים, מסדירים נשימה ומיד ממשיכים כי
מה שעולה, חייב לרדת... ובגדול.
אז כידוע יצאתי פצועה לטרק וכדי לא להעמיס על הברך כל הגוף עובד, ידיים, רגליים והראש שמחשב כל צעד. יורדת בקצב איטי מאוד, אבל זהיר, ואין כאבי בירכיים. כל הדרך מלא אגמים ונחל עוצמתי עם מפלים שלא עוזבים אותנו לרגע. ולא, לא נמאס לשמוע את המים זורמים, ליד ומתחת לסלעים. פותחים בירידה תלולה וכשהיא מעט מתמתנת מקבלים בתמורה את הבולדרים. הירידה מיטיבה עמנו והשמש מתחילה להציץ ולהאיר את היום. הפסקת צהריים על אחד האגמים מגלה ארוחת פיקניק מפנקת במיוחד שנטרפת אל מול הנוף המשגע.
כ3 שעות לוקחת לנו הירידה עם כל ההפסקות. רגע לפני הבקתה זוכים למופע פרות מתוקות עם צלילי פעמונים ופריחה מטריפה.
בשעה 1530 נכנסים לבקתת estany llong.
בקתה שמחוברת לדרך עפר ולכן מאוד פופולרית. למרות שמה היא לא מונחת ממש על האגם. האוכל מעולה, יש וויפיי, אין קליטת סלולרי.
עליה 550, ירידה 770, זמן הליכה כולל הפסקות 8 שעות
יום 6
Refugio estany llong to refugio Colomina
יציאה ב0830. כמובן מתחילים בעליה. מידי פעם מביטים לרכס ממול, אותו עלינו וירדנו בקשיחות אתמול. היום יום הרבה יותר קל.
יום שמשי למדי מקבל את פנינו. צבעי האגמים מטורפים ומהפנטים, המים כל כך נקיים וההשתקפויות וואו. באגם הגדול הראשון לא עומדים בפיתוי ועושים הפסקה ממש ארוכה, קסום. אני טובלת מעט רגליים כדי להגיע לסלע שבאמצע, קפוא.
הבגדים מתייבשים במהירות מהחום וכשאנחנו מתחילים לעלות אנחנו מבינים איזה מזל שאתמול היה אפרורי. זה היה יום עם עלייה קשה וירידה קשה, לא בגלל הגובה אלא בגלל בולדרים. גם היום יש מקטעי בולדרים, אבל זה הרבה יותר קל וגם השביל יחסית נוח.
עוד עלייה די תלולה ואנחנו מגיעים לפס. שום דבר לא הכין אותנו למראה שנפרס מתחתינו.
וואוווו השמים הכחולים פורסים תחתינו 3 אגמי טורקיז מהפנטים שמחייבים להצטלם.
אחרי הפסקה מהנה, בנוהל, מה שעולה, חייב לרדת. עוד אגמים חתיכים, שמחייבים עוד ועוד הפסקות להנות. לא מצליחה להבין את אלה שרצים לבקתה הבאה. רשת סכרים ענפה בין האגמים ולא להאמין, חלקם לא מלאים, שלא נאמר ספרד מתייבשת. נוצר מעין מראה של ים המלח. לפתע בין העליות, הירידות והאגמים אנחנו מגיעים לפסי רכבת, ככה באמצע שומקום, ארוכים.
כעבור 7.5 שעות מהממות במיוחד אנחנו מגיעים לבקתת הלילה, שממוקמת ליד אגם colomina.
בקתה מתוקתקת ויפה, מאורגנת להפליא, נקי ומסודר ויש הכל. האוכל מעולה
עליה 800 ירידה 320, 7.5 שעות עם מלא הפסקות באגמים, יש וויפיי
יום 7
refugio Colomina to refugio jm blank
בוקר שימשי מושלם, מקיפים את אגם colomina משמאל ומתחילים לעלות כדי לגלות עוד ועוד אגמים.
השביל היום יחסית נוח, העליות לא נוראיות וגם הירידות לא, אבל הנוף וואו. עושים המון הפסקות באגמים כי היום קצר ואין מה למהר.
ירידה שמרגישה כאילו נכנסים לאגם עם השביל, אבל לא...ואז עלייה קטנה
קצה העליה האחרונה פורס בפנינו נוף מטורף עליו יושבת בקתת הלילה שלנו.
כאילו הגענו לארץ אחרת. תחושה של יפן. הבקתה מרחוק נראית כמו פגודה והצמחייה מסביב והאגם נראים כמו גן יפני מטופח להפליא. רק שזה טבעי כאן...
מגיעים מוקדם למרות כל העצירות. אחרי מתיחות נהנים לשבת בחוץ על המרפסת עם בירה. כשמתחיל גשם, נכנסים. ארוחת ערב נהדרת.
עליה 350 ירידה 250 סה"כ 5 שעות, יש וייפיי
יום 8 ואחרון
refugio jm blank to espot
ישנה טוב עד 5. אז מתחילים להתעורר אנשים וכל רגע נדלק האור, דלת החדר לא נסגרת.
איזה מחרפן זה להתעורר מאור שכל רגע נדלק ונכבה בעוצמה. אבל אם כבר, נקום לראות זריחה. זה הרגע שאני שואלת את עצמי: איפה הסאפ שלי בכל היופי הזה?
שתי קבוצות גדולות של ספרדים מלמדות אותנו היטב שהם לא שונים בהרבה מאיתנו, הישראלים.
התנהגותם, לפחות בקבוצות, יותר מזרח תיכונית ממערב אירופאית, נימוס זה לא הצד החזק שלהם אם מותר לומר, וגם לדבר בשקט לא. אבל השפה שלהם מתנגנת לי כל כך נעים באוזן, אני מגלה ששפה זה כמו אופניים, לא שוכחים, גם אם לא מדברים אותה 20 שנה. כיסוי עיניים ואטמי אוזניים - לא לשכוח כשאתם אורזים לטרק!
0730
כבר מתחילים ללכת כי התחזית אומרת 12 גשם. שואפים להגיע לסיום עד אז, או לכל הפחות לעבור את הפאס הקשוח. במקום לעלות חזרה מהבקתה את מה שירדנו אתמול אנחנו הולכים בהמלצת מנהלת הבקתה דרך סכר האגם.
זה לא השביל המסומן ולכן יש להיות ערניים. שעתיים ראשונות בעליה, שמתחילה מתונה ונוחה ולאט לאט הופכת תלולה ועל בולדרים. מבט אל האגמים מכל עבר שמשכיח את הקושי. מזג אוויר אפרורי ומעט טיפות מוקדם מהצפוי. מקווים לטוב לפחות עד הפאס. ממשיכים בעליה, מתנשפים ובדיוק כשמגיעים למעלה השמש יוצאת וחושפת לנגד עינינו את כל ההרים ממול והעמק המדהים למטה במלוא הדרו.
הפסקה קצרצרה ויאללה, ירידה תלולה.
הברך לא ממש מבסוטה, אבל אנחנו חדורי מטרה לנצח את התחזית גשם. קבוצת הספרדים שלפנינו מאטה קצב, אנחנו עוקפים אותם, אבל אז אחד מהם מחליט להידבק אלי ונושף בעורפי. אני מרגישה כמו במרדף, מנסה לשים גז ולא מבינה למה הוא ככה נצמד. שחרר כבר, תן מרווח נשימה, אני חושבת לעצמי. אחרי כרבע שעה כזו החבר'ה שלו צועקים לו לחכות לכולם והוא קולט כמה התרחק מהם. איזו הקלה...
אנחנו מגיעים לעמק ירוק ויפהיפה, הנחל זורם בעוצמה והשמש מלטפת. עמק ירוק וגדול נפרש לפנינו, חבורה של סוסים הדורים לידינו, מה עוד צריך?
5 דקות לפני ההגעה לבקתת mallafr'e כשהשעה 12 בדיוק מתחיל גשם זלעפות מלווה ברעמים וברקים. בול כמו התחזית. נכנסים לבקתה להחתמה אחרונה במפה, שמראה כי היינו בכל 9 הבקתות הרישמיות של הטרק. מתארגנים על ציוד גשם ל10 הדקות האחרונות, אבל פתאום יוצאת השמש, מאירה לנו את הדרך, כאילו מדינה אחרת, מייבשת את הבגדים היטב ונותנת לנו סיום יפהיפה וחם לטרק המושלם הזה. אושר.
חזרנו לנקודת ההתחלה באגם אחרי 8 ימי הליכה מהנים ביותר. מונית יוצאת מכאן כל שעה עגולה חזרה לespot שם מחכה לנו הרכב.
עליה 550, ירידה 750, סה"כ 5 שעות, מעט עצירות כדי לסיים לפני הגשם.
נסיעה של 3.5 שעות למלון ibis cornella בברצלונה. מקלחת טובה ונסיעה למרכז ברצלונה, לרמבלה במטרו, כי אנחנו כבר פה, לא נקפוץ?
מופתעים לגלות ששוק לה בוקריה הידוע עדין פתוח. הכל נראה טעים ומגרה.
טועמים צדפה במחיר מופקע, עוד משהו לא ברור ואז מזמינים פלטת מאכלי ים מטורפת שמתאימה לביטוי: ללקק ת'אצבעות.
חזרה למלון, התארגנות ויאללה, מחר הביתה ל4 ילדים מתוקים ו... לחיי מרוץ העכברים.
עשינו כבר הרבה מאוד טרקים בחיינו בכל העולם, כולם היו וואו, אבל נכון לרגע זה, הטרק הזה, טרק מרכבות האש, Carros de foc בפירנאים הספרדיים, הוא המנצח שלנו. השילוב של הנופים המדהימים, הגיוון, האתגר, הבקתות, האוכל, הכל יחד, הוא שמביא לדרוג הסופי.
את הטרק הזה ניתן להתחיל מנקודות שונות, לקצר, לדלג או לחבר ימים. האמת שמלבד אבא ובן אנגלים, לא פגשנו עוד מישהו בדרך שעושה את הטרק המלא. בכל הבקתות יש מקלחות עם מים חמים והמים בברזים הם מי שתיה. מרבית הבקתות אינן נגישות ברכב. הבקתות היו מלאות עד 0 מקום ולכן יש להזמין לינה מראש באתר.
חובה להצטייד באטמי אזניים וכדאי גם בכיסוי עיניים.
תהנו מלא
Commentaires