top of page
  • עינת קפלן הדרך מילדות לאליפות

שלושה ימי טיול משפחתי בים המלח והסביבה בחנוכה

טיולים בים המלח- ים של אפשרויות.

אוהבים את זה מסוכם בסרטון? ליחצו

כמידי שנה אנחנו משתדלים לטייל בהרכב משפחתי בחנוכה בדרום.

הפעם האזור הנבחר הוא ים המלח. כתושבי הצפון הרחוק מומלץ לחלק את הנסיעה הארוכה דרומה וכבר בדרך עוצרים לטיול. התכנון הוא לעצור באתר כוכב הירדן, להנות מהעתיקות ולהעצים עוד קצת את הארכיאולוג הצעיר במשפחה שעלה לכותרות השבוע עם מציאת נר שמן בן 2000 שנה.

התכנון לא יצא לפועל והחלטנו לדלג הפעם על האתר. נחזור, מבטיחים, עשינו מנוי מטמון שצריך להצדיק את עצמו. עכשו צריך טיול חליפי. בהחלטה של רגע פונים ימינה בעוג'ה "למגלשת המים". כל ילד בישראל שגדל בשנות ה-70 וה-80 מכיר את המגלשה הזו, אבל מאז הימים קצת השתנו, המקום כיום הוא בשטחי הרשות הפלסטינית וכבר שנים שלא יצא לי להגיע הנה, מאז הילדות.

הפניה ימינה מציפה בי מיד את הימים ההם, שהיינו עושים "החלפת דירות" עם הירושלמים. היום זה נקרא סאבלט. כל חופש גדול היינו נוסעים כל המשפחה יחד עם "הקפלנים השניים" הלו הם הדודים ובני הדודים שלי משני הצדדים (אמא ואחותה נשואות לאבא ואחיו, זה לגמרי דאבל דייט...) מגנוסר וישנים אצל משפחות קבועות בירושלים והם אצלנו, בקיבוץ. בדרך לירושלים היינו עוצרים להתגלץ' בעוג'ה. הימים הם לפני ימי הפארקי מים, אבל זה- לא מבייש שום פארק.

מגיעים למקום, הומה אדם, לשמחתנו, וצחוק גדול של שמחה אנושית.

אני זורקת מבט לכיוון המגלשה ומולי נזרקים גולשים בעוצמה עם חיוך גדול על השפתיים. האושר בהתגלמותו.

מגלשת המים בעוג'ה
מגלשת המים בעוג'ה

מעבר להיות המגלשה בזווית די תלולה, הזרם מטורף והמגלשה צרה. כמה צרה? מומלץ מאוד לשים ידיים ישר קדימה ולשמור היטב על הכתפיים.

מתלבטים- כן, לא, כן, לא. אני נשארת בלא. אחרי שרואה כמה כתפיים אדומות ושרוטות...אבל הבנים זורמים עם זה, אחרי שרואים אדם מבוגר ורחב מהם שורד את הזרם. לא, אין מציל, המקום באחריות המתרחצים בלבד. אפילו הצלמים לא אחראים למה שקורה שם.

בכל מקרה אם אתם הולכים על הכן- מכנסיים וחולצה, עדיף ארוכה, חובה. לא עם בקיני, זה בטוח. סנדלים או נעליים. אחרי ששורדים את הגליצ'ה עוברים למגלשה אחרת, ארוכה ורחבה יותר. מי שניסה את שתיהן גם אומר מהנה יותר. לא מסוכנת ומתאימה גם לילדים. ללא פציעות.



כשהחוויה האדירה בליבנו ובמצלמותנו אנחנו ממשיכים להדרים. פנינו לנחל קדם ולמעיינות החמים.

איך יודעים שזה כאן? לפי הריח...

איך להגיע: וויז- מעיינות חמים נחל קדם.

ליד החניה בצד שמאל יש שלט אדום. לרדת ממנו למטה עד שחוברים לדרך עפר נוחה שנראית כבר מהכביש, הולכים איתה דרומה עד שרואים סלע מלבני משמאל, כאן יורדים למטה לכיוון ים המלח, עד שנראה נחל משמאל, נלך קצת ימינה ונגיע לעוד נחל ונתמקם בבריכה שהכי נעים לנו. זהירות- המים בנחל רותחים

ראשית הנוף מרהיב. שנית, ריק פה. רק אדם אחד. שקט. תדמיינו נחל זורם, די בעוצמה, מכיוון ההרים עד לים המלח בטמפרטורה שלא מאפשרת לגעת במים, רותח. אבל ממש לפני כניסת הנחל לים נוצרת בריכה, שם המים בול בטמפרטורה הרצויה. וככה רובצים במים החמים, נירגעים, עוברים לים המלח וחוזרים לבריכה. הילדים חופרים בבוץ ומוצאים גבישי מלח שקופים ויפים בצורת קוביות.



כשממצים את הרביצה, נשטפים במים שהבאנו איתנו, חשוב מאוד, וחוזרים לרכב. עצירה בחוף הפתוח במלונות למקלחת קרירה אבל במים זורמים, סבון להורדת הגופרית. בתכלס, לא באמת יורדת, לוקח זמן. ממשיכים למקום הלינה שלנו בשטח ליד מאגר לוט.

ארוחת שטח ולילה טוב. או ככה חשבנו. רוח פרצים מרטיטה את האוהל כל הלילה והשינה שלנו לא משהו. איכשהו גם בגיל 47 גם במזרון משודרג זה כבר פחות...

בבוקר יוצאים לטיול בנחל תמר וצפית. אם חיפשתם פארק אתגרי יפה וחינמי לנוער שלכם- זה המקום. מחנים בתחנת הדלק צומת הערבה, הולכים בשביל דרום מערבה משם לכיוון הנקיק של נחל תמר, נראה בברור ממערב. סימון ירוק במעלה הנחל. כבר בהתחלה יש סולמות משמחים לבב ילדים, חלקם ממש גבוהים ותלולים, חלקם פחות.


סולמות גבוהים בנחל תמר ים המלח
סולמות גבוהים בנחל תמר ים המלח

בנוסף לסולמות יש יתדות, חבלים וחורים חצובים בסלע לטיפוס, חגיגה. כשנגיע לראש הקניון שבו טיפסנו יש פיצול שמאלה לסימון כחול (תראו חלקי מכונית שהתרסקה) נפנה שמאלה, נתפס עוד קצת ונהנה מנוף מדהים על הערבה. בהמשך נחלוף על סימון אדום, אנחנו ממשיכים על הכחול. ממשיכים עד שמגיעים למפגש עם נחל צפית. כאן ניתן לקחת שמאלה על הסימון השחור לתוך הקניון. אנחנו לקחנו ימינה כדי ללכת למפל צפית. זה תוספת של כחצי שעה לכיוון, הלוך חזור. הדרך לשם פחות מרשימה אבל איזור המפל מלא בולדרים ענקיים ומרשימים


בולדרים ענקיים במפל צפית ים המלח
בולדרים ענקיים במפל צפית ים המלח

הטיפוס למפל עם סולמות וחבלים כייפים ומאתגרים, אפילו זכינו למעלה לגב עם מים.

בערוץ נחל צפית תמר-טיפוס על סולמות
בערוץ נחל צפית תמר-טיפוס על סולמות
אושר גדול במפל נחל צפית
אושר גדול במפל נחל צפית

כשחוזרים חזרה לנקודת הפיצול ממנה הגענו כל ילד בוחר דרך משלו...


עכשיו יורדים בתוך ערוץ נחל צפית היפהיפה. גם כאן מקבץ סולמות ויתדות ואתר זיכרון קטן לזכר אסון הנערים בנחל.


כל הדרך בנחל לא עוזבת אותי המחשבה על האסון הנוראי הזה, מנסה לדמיין מה עבר לנערים המסכנים האלו בראש כשהם שמעו את השיטפון מתקרב אליהם בדיוק במקום בו אין סיכוי לברוח למעלה, גבוה, כדי להינצל מהנורא מכל. בקטע הזה של הנחל זה נקיק צר וגבוה שלא מותיר סיכוי גם לזריזים. מחריד ומטלטל. יהי זכרם ברוך.

ממשיכים לרדת בנחל בין המצוקים, בשלב מסוים הנחל נפתח ומתרחב. ניתן להמשיך איתו עד שמתעקל. אנחנו עלינו בשביל למעלה, יש שם תחנת שאיבה עם שביל מסודר לידה, אחריה עליה שנראית תלולה אבל היא קצרה וזה מוציא אותנו בסוף המסלול. מכאן הולכים צפונה, מקביל לכביש, חזרה לרכב בתחנת הדלק. סהכ 4 שעות נפלאות, ברוגע, עם הרבה הפסקות נוף, ובלי אף מילה או ריב על מסכים.

אחרי הטיול וגלידה, כמתבקש, נוסעים לדירה בנווה זוהר. המיקום מעולה, השאר...

המשפחה עוברת למצב מנוחה ורותם בן ה9 חייב עוד טיול. שאני אסרב? יאללה לפטריות ים המלח. מצויידים במים לשטיפה שאחרי ושקית להגן על הטלפון והמפתחות אנחנו מגיעים ומגלים שמאז שהייתי כאן לפני שנתיים- הרבה השתנה כאן. צצו הרבה פטריות חדשות ובכלל לא צריך לשחות אליהן הכל נגיש ברגל, איזה כיף. מזג האוויר מאוד אביך אבל האושר שלנו לא משתבש מזה והיד לוחצת על המצלמה בהתרגשות. זה באמת מחזה מרהיב וקשה ללכת מכאן. החושך המתקרב בעט אותנו לעוד טיול קטן על הסוללה, מעט צפונה מהמלונות בחניון הקמפינג. אם חפצה נפשכם להרגיש כמו ישו- זה המקום. הולכים על הסוללה ממש לתוך הים, הכל על מלח, מצטלם נהדר אם לא חשוך מידי....תחושה של קדושה עוברת בי.



למחרת נהנים מארועי שבת ישראלית ומבקרים במרכז המקרים עש משה נובומייסקי בסדום. שעה וחצי של סיור מרתק עם שלל סרטונים ואטרקציות שמשאירות גם את הילדים בקשב מפתיע.

זהו, 3 שעות נהיגה צפונה ואנחנו בבית שמחים ומאובקים. הכל מומלץ

היזהרו משיטפונות, בידקו היטב מזג אויר לפני כניסה לנחלים ומקומות נמוכים.

כאן הסרטון המסכם


114 צפיות0 תגובות
bottom of page