מעיינות חמים, שלג בכמויות, ללא קליטה וחשמל: טרק Landmannalaugar - Skógar באיסלנד, 6 ימים בטבע נדיר ביופיו
- עינת קפלן לבנת
- 19 ביולי
- זמן קריאה 23 דקות
עודכן: 22 ביולי
חשבתם שאיסלנד זה רק קרח?
מוזמנים לקרוא על 6 ימים של טרק מטורף בלנדמנלאוגר, עם הרים צבעוניים, ניתוק מהנייד וגם קצת שינת כפיות בבקתות. פוסט חובה לחובבי טיולים!
תאריכי החופשה כולה, איסלנד+ורשה 25.6.26-7.7.26
מה אתם אוהבים לעשות בחופשה שלכם?
אנחנו זוג בשנות ה50 לחייו, יוצאים כל שנה לטרק זוגי שנתי בבקתות הרים, משאירים 4 ילדים בארץ.
הפעם בחרנו לעשות טרק ייחודי באיסלנד ועוד יומיים טיול עם רכב באי, עם סיום בורשה, פולין.
סה"כ 13 ימים ברוטו מחוץ לבית.
טרק לנדמנלאוגר-טורסמורק-סקוגר- (Landmannalaugar – Þórsmörk- Skógar) הוא טרק זוגי מטורף ביופיו פלוס...
Landmannalaugar
נראה אותכם מצליחים להגיד נכון את שם הטרק הזה- Landmannalaugar!
מה שבטוח – הרמה הטכנית שלו הרבה יותר קלה מלומר את שמו.
נתחיל מזה שכבר בשנת 2021 תיכננו לצאת לטרק הזה ואני קיבלתי רגליים קרות מעצם הרעיון לסחוב 6 ימים שק"ש ואוכל על הגב, בלי חשמל, בלי קליטה.
איכשהו השנה החלטתי שזה לא כזה נורא ויאללה – הולכים על זה.
קצת כמו בשיר של יהודית רביץ:
לקחת את ידי בידך ואמרת לי
"בואי נרד אל הגן"
לקחת את ידי בידך ואמרת לי
דברים שרואים משם לא רואים מכאן
עכשו כשסיימנו בהצלחה אני יכולה להגיד חד משמעית שזה לא נורא.
להיפך, זה מדהים ומיוחד. וחובה.
הכנה טובה מראש, הן של הציוד, התפריט, הגוף והנפש, בתיבול רב של מזל עם מזג אוויר והרי לכם טרק משובח, מדהים ביופיו, שונה מכל מה שראינו בחיינו עד כה.
קשה לתאר במילים
והתמונות והסרטונים עושים קצת עוול לכל היופי שטמון באי הזה, אנסה בכל זאת.
למעשה כל ימי ההליכה הרגשנו כמו הולכים על הירח, או המאדים. ריחוף שכזה. גם מאושר.
רבים מכנים את איסלנד: ארץ הקרח והאש.
האמת, כינוי מדויק.
מה מיוחד באיסלנד?
אין עוד ארצות שטיילתי בהן עם כל כך הרבה קשתות בשמים, תוצאה של רסיסי מים מאלפי מפלים עוצמתיים בשילוב שמש באה והולכת בקצב מהיר בהרבה מריצתו של בולט באולימפיאדה.
תוסיפו לזה עשן מבטן האדמה, גייזרים, מעיינות חמים, אינסוף ירוק טרי ויפה, שלג, קרחונים וקניונים עמוקים עם סלע רב צבעים ופריחה מרהיבה ומפלים, אינסוף מים.
סחרחורת של יופי.
כבר בנסיעה משדה התעופה מקפלוויק לריקיאוויק עם אוטובוס של FlyBus מבחינים שצידי הכביש מלאים בפריחת תורמוסים סגולים בהירים ענקיים בכמויות מטורפות, שדות בלתי ניגמרים.
כמעט נתפס לי הצוואר מלהסתכל ולהתרגש. הדבר היחיד שמפר את התענוג לעיניים זה הנהג של האוטובוס שמחליט להיכנס לויכוח פוליטי אנטי ישראלי מיותר.
אנחנו מגיעים בערב למלון שלנו Hotel Local 101 שהוא למעשה בנין דירות שהפך למלון. מקבלים המלצה לאוכל מקומי ליד הנמל וזוכים ללקק את האצבעות עם שיפוד סלמון, מרק לובסטר ושיפוד שרימפס. כמה פשוט, ככה טעים.
החדרים במלון קטנטנים וצפופים, ארוחת הבוקר טריה וטעימה והשירות מצוין, עוזרים בכל דבר שמבקשים כולל המלצות לטיול, מסעדות ועוד.
למרות שהמיטה נוחה אנחנו מתעוררים מוקדם טבעי. אולי בגלל 3 שעות ההפרש בשעון אבל כנראה בגלל אור השמש 24 שעות ביממה.
לא, לא מתרגלים לזה...
מלבד היציאה מעיר הבירה ריקיאוויק בה כבישים דו מסלוליים, כל שאר הכבישים חד מסלוליים, מאוד נוחים לנהיגה, מצלמות בכל מקום, סעו בזהירות ולפי המהירות המותרת בלבד. אין מה למהר פה, שווה להנות מהנוף.
הכניסות לאתרי הטבע חינמיות אבל החניות בתשלום ומצולמות, חפשו את עמדת התשלום, הדוח יקר יותר.
פריחת התורמוסים הנהדרת מלווה אותנו כל הדרך.
עצירה ראשונה במפל OXARARFOSS. חניה מסודרת ושביל מסודר, מידי לטעמנו. המפל מאוד יפה, לידו הרבה מפלים קטנים ונחלים ואנחנו עושים סיבוב הליכה קצר על גישרונים וגבעות קטנטנות וירוקות. מסיימים בדיוק כשמתחיל גשם. טיימינג זה הרבה בחיים.
הגשם מלווה אותנו לאורך כל הנסיעה ופוסק בדיוק כשמגיעים לאתר הגייזר המתפרץ Strokkur Geyser
נכון, האתר מתויר מאוד, וגם עמוס, אבל שווה עצירה. כמה פעמים בחיים כבר יוצא לנו לצפות ככה מקרוב, כמעט מרחק נגיעה, בגייזר מתפרץ בעוצמה מבטן האדמה?
כדי לנסות להמחיש מה הולך פה, הדימוי שעלה לי זה שדה עם גבעות, עליהם ג'קוזי טיבעי מפוזרים בכל האיזור. הגייזר הגדול מתפרץ כל 3-10 דקות לפי מה שמדדנו, אין לו שעות קבוע. הוא נותן שפריץ עוצמתי וגבוה לשמים ויורד, לעיתים יש שפריץ נוסף נמוך יותר.
ומה לגבי צילום?
או, זה כבר יותר מאתגר. כנראה שרק אם פותחים מצלמת וידאו לאורך הרבה זמן מצליחים לתפוס ממש את רגע ההתפרצת. זה כל כך מרגש לראות את זה לנגד העיניים בלייב, שתמיד קורה משהו בדיוק כשצריך ללחוץ על כפתור הצילום. אז אני ממליצה להנות בלי לצלם כמה פעמים ואז ההיפך, לצלם בלי להוריד עין מהמצלמה.
אחרי כמה ניסיונות הצלחנו, חובה לראות כאן
אנחנו עושים סיבוב בכל האיזור, גם למעלה, כי גם שם יש המון ביעבועים צלולים ויפים. יש כאלו שעולים על ההר למעלה, לקבל מבט על, בטוח יפה, הפעם ויתרנו, נתפס מספיק בהמשך.
גייזר מבעבע באיסלנד אוהד ועינת בגייזרים באיסלנד גייזר מתפרץ באיסלנד
ממשיכים למפל הבא, Gullfoss
לא משנה כמה תמונות יפות שנצלם, שום דבר לא יצליח להמחיש את היופי במציאות. יופי שלא ניתן לתאר, אין ברירה חייבים לבוא לראות. ומכל זווית, מלמעלה, למטה, צדדים. כמויות המים שזורמות כאן הן בלתי נתפסות, בטח לעין הישראלית שקוראת לירדן נהר...
נתפס לי הצוואר מרוב סיבוב הראש כדי לאפשר לעיניים לקלוט את החגיגה כאן.
המים נישפכים לכל עבר, על אדמה געשית, שלא סופגת, אז הם מתפזרים לכל כיוון. עוצמת הזרימה אדירה, כוח המים חותר בסלע ויוצר קניון עמוק ועוצמתי, שבאמצע זורם הנהר.
בימינו, כשה AI משגע את כולם וקשה לדעת מה מציאות ומה מחשב, זה נראה מחשב לגמרי, אבל, אני לא עורכת שום תמונה, מה שצולם, זה מה יש. טלפון שיואמי פשוט.
אחרי שנשמנו את כל היופי הזה, כולל קשת שבאה והולכת יחד עם השמש והשפריצים החזקים מהמפלים, אנחנו ממשיכים ליעד הבא – העמק המעשן. Reykjadalur Hot Spring Thermal River
Reykjadalur gönguleið
אם באיזור הגייזר הפעילות הגאותרמית התרכזה במתחם מסוים, כאן זה פשוט בכל העמק.
בין גבעות והרים ירוקים בטרוף, מיתמר לו בכל מיני מקומות עשן מבטן האדמה ופורצים להם מים חמים, ככה, בטבע. כ3.5 ק"מ הליכה קלילה, מעולה לחילוץ עצמות, נוף מטורף, שמביאים אותנו לאחד התחביבים הגדולים שלנו – מעיינות חמים בטבע.
קר בחוץ, גם ההליכה המחממת מחייבת לבוש לקור. נראה לא אנושי לעבור לבגד ים. אני מנסה להבין האם המים באמת חמים או שהרוחצים בהם מעמידים פנים?
וואללה חמים. מוצאים לנו איזור ללא אנשים נוספים ומתענגים על הרגע. אושר.
כיוון שהשמש בתקופה זו לא ממש שוקת באיסלנד, יש אור כל הלילה, אנחנו בטבע, לא סוגרים פה את הברז של החמים ולכן, אין מגבלת זמן. פשוט נהנים ונהנים ונהנים. אין פואנטה.
החלק היחיד שקשה זו ההחלטה לצאת מהמים הנהדרים האלו, להתלבש וללכת חזרה לרכב 3.5 קמ.
מי שחשקה נפשו, ליד החניון כאן ניתן לעשו אומגה.
מכאן פנינו חזרה לריקיאוויק, אחרי יום עמוס ומתגמל את הגוף והנפש. למרות שהרכב השכור לרשותנו עד מחר בבוקר, אנחנו מחזירים אותו הלילה כדי לחסוך התעסקות מחר. ניתן להחזיר בכל שעה בסוכנות הזו, יתרון גדול.
אנחנו צוללים לשינה עמוקה, מחר יקיצה טבעית כי האוטובוס לתחילת הטרק רק ב1230.
להפתעתנו, מתעוררים ממש מוקדם. אור השמש הבלתי נגמר משפיע על העיניים והמוח.
בשעה 1230 אנחנו עולים על אוטובוס ההסעה שהזמנו מראש בחברת TREX שייקח אותנו לתחילת הטרק -Langmannalaugar. כ4.5 שעות נסיעה כולל הפסקה באמצע. יציאה מבנין העירייה CITY HALL . יש עוד חברות אוטובוסים וגם יש נסיעות בוקר.
כל המקטע האחרון של הנסיעה באוטובוס הוא על דרך עפר, לעיתים משובשת, חייבים 4*4 כולל חציית נהר בסיום. הנסיעה לכאן יפה בפני עצמה, רובה מישור אינסופי, קצת תחושה של נסיעה במדבר הישראלי רק שהכל ירוק, מושלג וזורם. הבדל קטן...
האוטובוס מוריד אותנו ליד בקתת הלילה הראשונה שלנו בטרק. כל הבקתות הוזמנו ושולמו חצי שנה מראש דרך אתר https://www.fi.is/en/hiking-trails/trails/laugavegur
מה חשוב לדעת בטרק?
בכל הבקתות אין חשמל לטעינת טלפונים ולכן צריך להשתמש בטלפון בחוכמה, בטח אם זה גם מכשיר הניווט והמצלמה.
הצטיידו בבטריה נוספת לטעינת טלפון עם כבל טעינה.
אם יש לכם מטען סולארי, על שמש, כמונו, זה המקום להשתמש בו.
כיבוי אורות ב2300 והדלקת אורות ב0700, בין לבין יש לשמור על השקט.
חובה להביא כיסוי עיניים ואטמי אוזניים, תודו לי אחרי.
הבקתות מצוידות בכלי בישול ואכילה, כיריים לבישול, סבון כלים
את האוכל אתם מביאים ומבשלים.
את הזבל בחלקן אתם לוקחים ובחלקן יש פח.
שרותים יש בכל הבקתות, מקלחות בחלקן והן בתוספת תשלום.
הבקתות מחוממות היטב, לפעמים יותר מידי.
גם הלנים בקמפינג צריכים להזמין ולשלם מראש.
יש בבקתות חנות קטנה לקניית מצרכים בסיסיים, לא לבנות על ארוחות גורמה.
הבקתות הן לא מקום אינטימי, ההפך הוא הנכון, ברובן תישנו צמוד גם לאנשים שאתם לא מכירים, מכל מגדר, מוצא, שפה. הגיעו מוכנים נפשית.
המסלול משולט ומסומן מעולה, לא פתחנו מפה כל ששת הימים שצעדנו בשביל.
אוכל – תזכרו שסוחבים הכל על הגב, אלא אם הזמנתם הקפצת ציוד, לא לכל הבקתות יש אפשרות להקפיץ.
קניות לאוכל – אנחנו עשינו הכל בארץ. למה? כי מכירים את המוצרים וכי ממילא מה שניקח בטיסה זה מה שנסחוב על הגב, למה לבזבז זמן על סופר באיסלנד? ככה נדע שכל מה שקנינו נכנס בתיק. ממליצה להעתיק מאיתנו.
בכל בקתה יש מדף עם מצרכים שמטיילים קודמים השאירו כי לא היו צריכים. שווה לבדוק אם נתקעתם בלי גז לגזייה למשל או סתם אם בא לכם לגוון את התפריט מפסטה בצורה אחת לאחרת. כשתסיימו את המסלול, תשאירו את מה שאתם לא צריכים למטיילים הבאים.
בקתה ראשונה - Landmannalaugar
הבקתה בה מוריד אותנו האוטובוס. הבקתה כאן גדולה ומסודרת, יש כאן גם מטיילי יום וגם כאלו שיצעדו איתנו את כל הטרק. יש קליטה סלולרית והשוס העיקרי כאן הוא המעיינות החמים בטבע.
אנחנו תופסים מיטה, מניחים ציוד, עוברים לבגד ים, מסביב הכל גבעות מושלגות, מרבצים ירוקים, טוף זרוק בין השלג לאדמה החומה, אדומה, צהובה, ירוקה.
יאללה למעיינות החמים. לא ברור למה, רבים שמגיעים לגן העדן הזה לא נכנסים למעיינות. הפסד אדיר. חוויה מהממת וגם לא מוגבלת בזמן.
אל תוותרו!
בהתחלה כשמכניסים רגל ראשונה, המים קרים, מעלה מחשבה להסתובב ולצאת. אבל, עוד צעד קדימה מתחיל להתחמם עד שנהיה נעים בטרוף.
ליד המפל הימני החום מגיע בגלים, ויש משחק חם-קר. אבל מול השמאלי כל הזמן נעים. זהירות לא להתקרב מידי, ניתן לחטוף כוויה.
אז הגוף משכשך במים חמים, מסביב הכל קפוא. זהו, נשאר לעצום עיניים ולהנות.
בערב מתענגים על אורז עם תיבול בזיליקום... טעים ומשביע, יחד עם זאת, לא כמו המנות של הקבוצה האמריקאית עם המדריכה והמבשלת...
כשנשאר לנו מהתבשיל המהודר, הצעתי לשכנה הצרפתייה לשולחן, היא מיד קפצה על ההצעה, שלפה קופסת פלסטיק ואמרה תודה על הארוחת צהריים למחר.
מה הבאנו איתנו לאכול בטרק:
3 חבילות פסטה ספגטי
3 כוסות אורז בשקית
תיבוליות בזיליקום
מרק נמס בכוס בטעמים שונים
אורגנו מהגינה
לואיזה מהגינה
שקיות סוכר, מלח ופלפל, אבקת שום
קינמון
טורטיות
קבנוס
חמאה בקופסאות קטנות, כדאי גם ריבה או דבש
קופסת פלסטיק קטנה של נס קפה
צימוקים ובננות מיובשות
שיבולת שועל
תזכרו שכל גרם אוכל נסחב על הגב, זה לא הזמן לארוחות גורמה, תשלימו את התענוג אחרי הטרק.
יום הליכה 1 : Landmannalaugar – Hrafntinnusker
12 ק"מ כמעט הכל בעליה, 4-5 שעות הליכה.
התחזית קודרת, גשם כל היום, המציאות ממש לא
למרות קונצרט הנחירות בלילה ישנו מצוין.
פותחים את הבוקר ברחצה נוספת במעיינות החמים. אנחנו לבד וכל היופי הזה רק שלנו. אין מה למהר, יש אור כל הלילה ורק הליכה של 12 ק"מ, כ4 שעות.
למעשה זו המקלחת שלנו היום. אל דאגה, להזיע בתקופה זו באיסלנד זה לא משהו בתפריט.
עד 10 צריך לפנות את הבקתות, ולזה אנחנו מכוונים.
מומלץ בחום לפתוח את ההליכה בטרק בהליכה למעיינות החמים האלו, אל תוותרו!
תיקים על הגב, תמונה זוגית לתחילת מסלול ומתחילים הליכה. מזג האוויר איתנו, המסלול מסומן היטב, אין שמש כל הזמן אבל הכי חשוב שאין גשם. הולכים על שדה לבה עצום, גבעות חביבות. מצע ההליכה קופצני ונוח, כאילו הולכים על טרמפולינה מרופדת, הליכת ירח מרחפת שעושה נעים בכפות הרגליים. מסביבנו הרים צבעוניים מרהיבים, עשן פעילות גאותרמית מציץ מידי פעם והשלג שמונח בפשטות כמו קצפת על עוגה, הפריחה הורודה, מטריף בכל כיוון. הטלפון שלי סגור כדי לחסוך סוללה ואנחנו משתמשים בעיקר במצלמה של אוהד, שכל רגע נתון צריך לשלוף אותה לכל היופי כאן. ההליכה לא קשה טכנית, הנוף מאוד מגוון.
רגע לפני העליה האחרונה לבקתת הלילה יש פנייה ימינה לתוך איזור מבעבע ומעשן וכמובן נחל זורם. אנחנו הולכים אליו ומגלים מערת קרח חביבה בתוך כל העשן. זוהי נקודה טובה ומוגנת מרוח לעצירה ומנוחה לרגליים.
שדה גאותרמי אי ירוק בים מערת קרח
מכאן מתחילה עלייה עד הבקתה, 3 ק"מ של צעידה על שלג עמוק. ורוח. וערפל, כמעט לא רואים כלום מסביב בטווח מעל 100 מטרים. עצירה קטנה למנוחה בנקודה שיש בה מקבץ קרקע עם סלעי בזלת שאינם מכוסים שלג. בזמן ההליכה בשלג אני מקפידה לדרוך רק בצעדים של אלו שהלכו לפני, הדבר האחרון שאני רוצה כרגע זה שיחדור לי שלג לתוך הנעל. פתאום שומעת אאוץ' ורואה את אוהד שוקע בשלג...
בשעה 1400 אנחנו מגיעים לבקתה Hrafntinnusker, מוקפת שלג.
זו הבקתה הכי גבוהה בטרק 1141 מ'.
חדר הכניסה מחומם הרבה מעל הדרוש, כך שניתן לייבש פה ברגע בגדים אם צריך. הבקתה הזו לא נגישה לרכב ולכן לא ניתן לעשות הקפצת ציוד. לכן, קבוצות מאורגנות לרוב לא ישנות כאן, אלא ממשיכות עוד 12 ק"מ לבקתה הבאה.
יום הליכה ראשון בטרק איסלנד מבט על השלג בטרק הגעה לבקתת לילה מוקפת שלג ארוחה חמה בבקתה
בעיני זה פספוס. אם נופלים על יום עם מזג אויר גרוע זה ללכת 24 ק"מ בתנאים לא נעימים והכי גרוע שלא רואים כלום. אני שמחה שאנחנו ישנים כאן. חשוב להביא קלפים וספר קריאה כי לא הולכים הרבה שעות ביום ויש המון שעות להעביר בבקתות. ואטמים לאף...
כמה שעות אחרינו מגיעים עוד אנשים רטובים עד לשד עצמותיהם. הם משתפים שיצאו 3/4 שעה אחרינו מהבקתה והלכו כל ה12 ק"מ בגשם ללא הפסקה, בזמן שאנחנו הגענו יבשים.
טיימינג!
השלג מתחיל לרדת, אני לא מקנאה באנשים שישנים בקמפינג, ערפל מכסה את איזור הבקתה ולא ניתן אפילו לראות את האוהלים שלהם. שרותי הבקתה מצריכים יציאה החוצה לקור, אבל הלוואי והקור היתה הבעיה בהם. הריח...איף מה נהיה?
אם פיתחתם לעצמכם את ההרגל המגונה של צפייה בטלפון בזמן השירותים – כאן זה לא המקום. יותר מהר, יותר חזק וכמה שפחות ביקורים זה הסלוגן לשרותי הבקתה פה. באמת שבלתי נסבל. שלא נדבר על צחצוח שיניים.
אין איך לתאר את הריח, בהכרח גרוע מרפת. קשה לנשום. מידי פעם עולים גלי ריח גם מחוץ למתחם.
בערב מגיעה מטיילת עצבנית, רטובה וקפואה, משליטה אימה על כל נוכחי המקום כי מישהו תפס לה את המיטה. כולנו בהלם ושניים מגורשים ממקומם, בדיוק כשפתחו להנאתם את הבירה...שוב טיימינג...
יום הליכה 2 Hrafntinnusker – Álftavatn
12 ק"מ, 4-5 שעות הליכה, מתחיל בעליה ואח"כ ירידה.
היום בתחזית צפוי להיות ערפל וגשם עד 10 ואחכ הולך ומתבהר.
כולם מחכים ארוזים לשעה 10. בכל מקרה צריך לפנות את הבקתה. רק המזג אויר לא שמע על כך שהוא אמור להשתפר.
מתחילים הליכה. שלג בכל מקום, ערפל, רוח, גשם. מרחק ראייה גג 200 מ' קדימה. זה לא נשמע כיף, אבל, יש משהו מיוחד בזה. ברור שהיינו מעדיפים שמים כחולים ונוף פרוס לפנינו, אבל, בהינתן העובדה שלא ניתן לשלוט במזג אויר, זה ממש מיוחד. מעולם לא הלכנו כל כך הרבה על שלג לפני כן, בשום טרק, זה מוסיף לאתגר וגם ליופי, כל עוד זה לא כל היום. נקווה.
לבושים היטב בביגוד נגד גשם ורוח, כולל חותלות, ביגוד טרמי וכמובן כפפות. אם מתלבטים על בגד מסוים, סימן שאין התלבטות, ללבוש, אין דבר מקפיא יותר בקצות האצבעות מלצאת בלי ולהבין שצריך עם...
בשלב מסוים מגלים הפתעה – מערת קרח ענקית בתוכה זורם נחל, במקור המים חמים אבל מאוד רדוד והקור בחוץ עוצמתי יותר. התחושה במערת הקרח חמימה יחסית לבחוץ וזו הזדמנות להפסקה קצרה. לא, זה לא הזמן להוריד את הכפפות גם אם מרגיש ככה. רק לצילום קצר ולהחזיר.
לבושים לקור עינת במערת קרח אוהד במערת קרח
ממשיכים בהליכה על השלג הרב, מדלגים מעל נחלים ולאחר כשעתיים וחצי מתחילה ירידה ואיתה גם התבהרות השמים. השמש מציצה ולפנינו נפרס נוף חדש ועוצמתי. ברגע אחד הלבן הופך לירוק זרחני. מלא גבעות ירוקות עם קצפת שלג לבנה עליהם, ובאופק נשקף האגם שהוא נקודת הסיום להיום. הרים משולשים מולנו, כמו ללכת מול הרי טובלרון מתקתקים.
קצת לפני הבקתה יש חציית נחל קר מאוד. חלק מהמטיילים חולצים נעליים ומפקירים את רגליהם לקור העוצמתי. אנחנו ממשיכים עם הסימון ומגלים שיש מעבר על גשר שלג שתחתיו הנחל. אם לא היינו רואים צעדים טריים של רגליים שדרכו פה לפנינו-אין סיכוי שהיינו עולים על "הגשר" הטבעי הזה. מחליטים על פיצול קטן. אוהד הולך ראשון ורק כשהוא יסיים בהצלחה אני אלך. שאם אחד יקרוס לנחל, השני יוכל לחלץ. שנינו עוברים בהצלחה ויוצאים יבשים. זה המקום לתת זכות קדימה להולכים לפניכם...אני מניחה שכשמפשיר קצת השלג החצייה היא בתוך הנחל לכולם.
מגיעים לבקתת Álftavatn הממוקמת בקרבת האגם. הבקתה יפה ונקייה, יש מקלחות. אנחנו מופתעים לקבל מיטה זוגית. כשנכנסים לבקתה מבינים שזו לא כזו הפתעה טובה, המיטות הן קומותיים. המיטה הזוגית בגודל מיטה וחצי וכמעט זהה בגודלה למיטת יחיד. זה הזמן לשינת כפיות, גם אם לא תכננתם.
קר לא יהיה בלילה.
השמש יוצאת ואנחנו שולפים את המטען הסולארי שלנו. אחת הקניות הכי מוצלחות שעשינו לפני כמה שנים לטרקים. טוען מעולה את הטלפונים שלנו ואפילו של חברים ישראלים שהכרנו בתחילת הטרק ואיתם אנחנו ישנים בכל הבקתות. יש כאן בבקתות הרבה סחר חליפין. טעינה תמורת הקפצות ציוד, למשל...זו הזדמנות טובה לומר לרביעייה המקסימה תודה על החברות, משחקי הקלפים והקפצת הציודים, נתראה לעל האש בארץ...
יש ליד מבנה השרותים מעט קליטה אם מישהו צריך. אחרי שמתמקמים אנחנו יוצאים לטיול נטול תיקים באגם.
הרוח די חזקה אבל הנוף משגע. נחלים חביבים זורמים בין הגבעות הירוקות.
בעשר בלילה מגיעה קבוצה לבקתה שלנו. ככה זה כאן, אין מה לעשות, ברור שקבוצה מייצרת רעש, בטח אחרי 24 ק"מ הליכה כשהם רעבים. אבל זה כלום לעומת רעשי החצוצרה המנגנת של הישן מעלינו, שלא רק שהוציא סימפוניה שישית, הוא צורף למיטה זוגית של אדם סטרילי שאינו מכיר, נכנס למיטה ללא שק"ש, מלוכלך וללא מקלחת.
מה אני רוצה לומר? אם אתם מזמינים בקתה ליחיד, קחו בחשבון שבסבירות גבוהה תקבלו זיווג מהחלומות שלא הזמנתם, מיטה וחצי במסווה של זוגית עם אדם זר. אמיתי.
אז כן, ישנו גרוע הלילה...
יום 3 - Álftavatn – Emstrur
כ15 ק"מ הליכה 6-7 שעות (לפי מד השעון 17 ק"מ) + תוספת של כ4 ק"מ שאתם ממש רוצים ללכת
מתעוררים ליום שימשי במונחים איסלנדיים.
בצהריים צפוי גשם אז יוצאים די מוקדם. בכל הימים מקפידים לאכול דייסת שיבולת שועל עם פירות יבשים בבקתה, לפני תחילת ההליכה,, גם אם לא רעבים, אין לדעת איזה מזג אויר יתפוס אותנו בדרך.
צפויות היום 3 חציות של נחלים מקפיאי רגליים זורמים בעוצמות שונות, הראשונה ממש בתחילת המסלול היום, לכן, מומלץ להתחיל את הצעידה עם סנדלים ומכנסיים קצרים. אם ממש קר, לשים מכנסיים ארוכים מעל. אנחנו יצאנו עם נעליים ולכן יש תהליך החלפה לסנדלים ואחכ החלפה לנעליים, לקחת בחשבון.
החצייה הראשונה קלילה, אבל בהחלט מקפיאה, זה לא ניתן להרגיש בצילום כאן.
בכל מקרה לא מתרגלים לזה, לא משנה כמה חציות תעשו...
ההליכה היום היא בנוף משגע של הרים וגבעות ירוקים, השלג מסביב מתרחק מעט. הירוק הוא השולט היום ללא ספק. מולנו כל הדרך מזדקף הר משולש מהמם, הדוגמן הטובלרוני של היום.
ההליכה על המצע הגעשי המפנק בשילוב השמש המפנקת עושים לנו טוב בלב. לאט לאט אנחנו מתקרבים לקרחון ענק שמנצנץ ובוהק מהשמש ומוסיף הרבה יופי.
כעבור כ4.5 ק"מ אנחנו מגיעים לחציית נהר נוספת, רחבה בהרבה, דורשת ריכוז רב גם כדי לא ליפול חלילה וגם לעמוד באיתני עוצמת הזרם והרוח. אל תסתכלו בצלילות המים והיופי מסביב, שמטעים, אלא בטמפרטורה שלהם. קררררררר. תאמינו לי.
כאחת שרגילה להיות במים בכל עונה בשל היותי מדריכת סאפ בכנרת, עכשו כשלקוח ישאל אם לא קר לחתור בחורף, אהיה עוד יותר בטוחה בתשובתי שבכנרת לא קר אף פעם, קצת פרופורציות, חבר'ה.
מכאן מגיעים לבקתה שגם בה ניתן לישון אם רוצים או לא מוצאים מקום פנוי בקודמתה. זו הזדמנות מצויינת לשרותים ולהפסקה עד שיעבור הגשם הקל שהחל. ורגע הערה קטנה וחשובה על שרותים - פחות או יותר ניתן לעשות רק בבקתות. אין נקודות עצירה, אין עצים. הטבע נקי בטרוף כאן, השתדלו לא לעשות, אבל אם חייבים, כמובן לקחת כל בדל נייר איתכם. ישמע מוזר אבל לא ראינו אפילו ריבוע אחד של נייר טואלט זרוק בטבע, כל הכבוד לאיסלנדים. הלוואי עלינו.
מכאן ממשיכים בהליכה מישורית אינסופית, תחושה של הליכה על המאדים או על הירח, רק שלא ממש חם כמו שברי סחרוף שר. אחרי הערפל והשלג של אתמול אנחנו מחבקים מזג אויר כמו של היום באהבה רבה לכל שאר ימי הטרק. מזג אויר יכול לשנות לטובה או לרעה את כל הטרק, מי כמונו יודעים...
הטובלרון הולך ומתקרב להישג היד או הפה...
ממשיכים בהליכה כולל גשר על זרימה עוצמתית
ומגיעים לחציית הנהר השלישית להיום. זו החציה הכי מאתגרת, הנהר רחב יותר והזרימה חזקה. אין הרבה ברירה, חשבתי לעצמי, פשוט להוריד נעליים, להחליף לסנדלים, לעבור למכנסיים קצרים, לחצות ולגמור עם זה. העיקר לא ליפול!
בזמן שאני חוצה אני מרגישה כאילו מישהו יורה עלי מחטים לרגליים. כתוצאה מהשילוב בין הזרימה לקור הקטלני, ואני רק רוצה לסיים עם זה. כשאני מסיימת בהצלחה ואני מביטה על הרגליים שאיבדו כל תחושה, אני נדהמת – הן מנוקדות במלא נקודות דם. התחושה היתה נכונה. הקור והזרם פשוט סדקו לי את עור הרגליים שכנראה היה רגיש. אחסוך מכם את התמונות, זה לא כואב, אבל המראה די דוחה.
ואז, בעודי מחליפה לביגוד היבש, בשיא הנונשלנטיות, מגיע אחד מריכבי הקפצת הציוד ואחת המטיילות תופסת עליו טרמפ לחצייה. אז חוץ מהקפצת ציוד יש גם הקפצת חציית נחל אנושית מסתבר, אם התמזלתם.
ממשיכים בהליכה המישורית ומגיעים לקניון עצום ומרהיב. מעין נחל משושים אבל עמוק מאוד והמשושים מאוד ארוכים, עם מפל עוצמתי וכמובן קשת יפה, כי ככה זה פה באיסלנד. כאן סרטון להמחשת העוצמה
מקום יפה לקפה!
ממשיכים בהליכה היפה, הקרחון העצום מלווה אותנו כל הדרך עד לבקתת הלילה Emstrur.
המיקום שלה יפהיפה. יש קליטה סלולרית במעלה השביל. מתמקמים ויוצאים להליכה לקניון מטורף באיזור Markarfljótsgljúfur, סהכ סיבוב של כשעה וחצי. חובה חובה חובה!
גם אם אין לכם כוח, הוא יתן לכם. רק אם מזג האויר לא מאפשר אל תלכו.
זה הקניון הכי מטורף שראינו בחיינו, קשה לתאר במילים. קניון עצום מימדים, מצוקים אדירים שצונחים מאות מטרים ולמטה ביניהם זורם בעוצמה נהר שוצף. המצוקים עטופים בצבעים משתנים של ירוק-חום-שחור-אדום-צהוב, מפלים, תהומות, הכל מהכל. אנחנו עושים כאן טיול מעגלי מהפנט של כ3.5 ק"מ שהופכים להיילייט של הטיול עד כה. מידי פעם התקף לב שאוהד מתקרב מידי לקצה המצוק לצלם. פשוט מרהיב וחובה.
אוהד ועינת בקניון באיסלנד אוהד ועינת בקניון צבעים באיסלנד עינת בקניון באיסלנד
חוזרים מאושרים לבקתה לארוחת ערב.
מספרים לכל מי שמגיע על הקניון, ושולחים אותם לטיול. כל מי שחוזר בא לומר תודה, לא הכירו, לא שמעו, וכולם בהלם מהיופי.
אל תגידו לא שמעתי, לא קראתי, איך פיספסתי.
התחזית למחר: גשם זלעפות מלפנות בוקר לכל היום. השמועה אומרת שהבקתה המבודדת סגורה בגלל זה, עד כדי כך.
אני מסתכלת החוצה, לשמים, רגע לפני השינה ואומרת לחבר'ה הנסערים והמבועסים בקול בטוח:
חברים, תירגעו, מחר לא ירד גשם, תסמכו עלי.
כולם מסננים הלוואי, ולא סומכים...
יום 4 - Emstrur – Þórsmörk
15 ק"מ 6-7 שעות
קמים בבוקר, השמש זורחת למחצה. אין גשם. מידי פעם טפטוף קל. כולם בהלם.
חלק כבר קמו בלילה לשרותים ונדהמו למצוא שמים יבשים.
לילה די קשה עבר על כוחותינו, בעיקר עם ריחות שהקשו על מערכת הנשימה. חלק בישלו בבקתה מאוחר בלילה וחלק פלטו ריחות ממה שבישלו בצהריים.
תוסיפו על זה מקבץ של 8 מזרונים צמודים זה לזה, ב2 קומות ו2 שורות, צפופות.
בואו נדבר רגע על האוכל בטרק. יש את הקבוצות המאורגנות שמגיעות עם טבח ואוכלות נהדר. יש את המבשלים בבקתה, כמונו, אוכל משביע רב פחמימות ומועט עד בכלל לא, בירקות. ויש את אלה שאוכלים מארזי מנות מוכנות. מה זה? אנסה להסביר. ארוז בשקית אלומיניום שניראית כמו שקית של מטרנה לטיול, בפנים יש מאכל כלשהו, שכשמוסיפים לו מים רותחים, הופך לארוחה. יש מגוון ארוחות וטעמים. והריח???
כל מי ששאלתי דיווח שארוחות הבוקר לא טעימות. לגבי הארוחות ערב/צהריים הדעה חלוקה. מה שבטוח הריח שלהן רחוק מלהיות מגרה. הן פיתרון מעולה למשקל ונפח בתיק כשסוחבים הכל על הגב וגם לרוב ניתן לקנות כאלו בבקתה. אבל בואו, לבשל רגע פסטה או אורז זה בהכרח פחות מעמיס ריחות על הסביבה והקיבה.
ומילא הריח, את הטעם לא בדקתי, אבל השיא הוא שמי שכבר אוכל את זה אוכל ישר מהשקית!
את זה הכי לא הבנתי. יש בבקתה מלא כלי אוכל, יש סבון כלים. למה לאכול משקית???
דמיינו שולחן של 10-15 סועדים ב2 שורות אחד מול השני יושבים ואוכלים משקיות עם ריח מהביל.
לא, לא השתכנעתי לשום טרק בהמשך לאכול ככה.
יוצאים לדרך, שמתחילה בגשרון חמוד ומלא אוהלים שעשו קמפינג. 70 במספר. מלאאא.
למרות התחזית הקודרת, זה היום הכי חם עד כה. איך יודעים? לא צריך כפפות, לראשונה.
די בתחילת המסלול מגיעים להמשך הקניון האדיר שראינו אתמול, הליכה נוחה, כוללת גשרים מעל נהר שוצף. מרבצי פרחים בשלל צבעים מפתיעים אותנו שהם מצליחים לעמוד במזג האויר הקשוח כאן, אפילו כבשים אנחנו זוכים לראות.
בהמשך נהנים מפריחה אדומה מיוחדת ויפה ולהקת שחפים ענקית שלא הספקנו לצלם.
לאחר הליכה די ממושכת לאורך הקניון עוברים להליכה במישור, רוח חזקה וגשם קל, אבל לשמחתנו השמש מנצחת בתחרות. עוד קצת עליות וירידות ומגיעים לחציית נהר. מטיילת לידי משתפת אותי שחברה שלה היתה פה לפני שנה והנהר היה שוצף והם נאלצו לעשות כאן קמפינג כי לא ניתן היה לחצות אותו.
אני מבינה שרק לקפוא מקור לדקה זה בקטנה לעומת להיתקע כאן לילה, חולצת נעליים להנאתי המקפיאה וזורמת על זה.
מרגע המעבר בנהר הנוף משתנה. לאט לאט מתחילים לצוץ עצים וצמחייה ירוקה גבוהה יחסית. פרוש המילה Þórsmörk זה היער של טור. לא ממש יער, אבל בהחלט יש צמחיה. וגם התורמוסים חזרו אלינו במלוא הדרם. בערימות. איזה יופי.
ירידה די תלולה מביאה אותנו לבקתת הלילה Þórsmörk.
מרבית המטיילים מסיימים כאן את הטרק. מכאן יש הסעות פרטיות שמחזירות לריקיאוויק ולכן פוגשים פה הרבה מטיילי יום. האוטובוס יוצא ב1430 ולכן הרבה מטיילים נישארים כאן לילה ונוסעים בו רק למחרת.
הבקתה ממוקמת בתוך המון ירוק ופריחות על גדות נחל עם קרקע געשית. מתמקמים ומגלים הפתעה – יש עמדת טעינה לטלפונים, איזה כיף, לא נתקע ללא צילומים להמשך.
זהו, סיימנו את המסלול הרישמי, מחר ממשיכים לטרק המשך
נקודת סיום טרק בטורסמורק ארוחת שף לסיום טרק תחילת הליכה
מזג האויר היום היה מושלם, בניגוד לכל התחזיות. כשאנחנו מגיעים לכאן מידי פעם יש גשם חלש שיוצר, איך לא, קשת מקסימה על ההרים המושלגים והנהר.
קליטה סלולרית, אם צריכים, יש ממש בכניסה לבקתה. מצאתם? לא לנשום, ברגע הקליטה נעלמת....
יש כאן מסלולי הליכה יפים בסביבה, אנחנו עושים אחד קצר, בקטנה, ממילא נמשיך מחר בנוף הזה ומתחיל גשם. שגרת בקתת לילה רגילה של הכנת אוכל, קלפים עם החברים לבקתה. קבוצה אמריקאית זוכה לארוחת סיום מפנקת של השף עם שוק טלה. אוהד, בעלי, מתפעל מהשף, שמבטיח – אם יישאר משהו-תזכו. אנחנו מריירים בשקט ובתקווה, אבל לא, הם זללו הכל ואנחנו מתנחמים בפסטה עם רוטב עגבניות וקבנוס. האמת, לא רע בכלל.
רגע לפני השינה אנחנו קולטים שאין תריס. מיד משפצרים תריס ממגבות, אחרת מאוד קשה לישון עם אור השמש התמידי.
יום 5 - Skógar-Fimmvorduhals
14 ק"מ 6-7 שעות
בוקר יפה לכבודנו. שיעור יוגה מוקדם בבוקר עם טלי לפתיחת היום. תענוג. תודה לך, זימנו את השמש בעזרת הרבה ברכות...
ניפרדים מהרביעיה+זוג ישראלים שסיימו כאן את הטרק ואנחנו ממשיכים הלאה לבקתת Fimmvorduhals. זה נחשב ליום הכי קשה בטרק. יש לנו 14 ק"מ הליכה עם טיפוס של 1000 מ'. ומלא שלג.
ישנו ממש טוב הלילה, הבקתה כאן ממש מפנקת במונחי הטרק הזה.
ובואו נדבר רגע על הלינה בבקתות:
ככל שהן יותר מרוחקות ולא נגישות לרכב הן פחות "מפנקות". ואם נרד לפרטים: שרותי בול פגיעה, מכאן גם ניתן להבין את הריח באוויר ובהלימה לכמות הלנים בבקתה. 2 הבקתות המרוחקות הן בגובה מעל 1000 מ' והן מוקפות בשלג, לרוב מזג האויר בהן לא משהו והראות די לקויה, לפחות כשאנחנו היינו. הטרק הזה מאוד פופולארי לקבוצות מאורגנות והם ממש משתלטות על הבקתה והמטבח, מייצרות הרבה רעש, בעיקר אם מדובר באמריקאים, אם נפלתם על קבוצה כזו, תזיזו את הלו"ז בשונה מהם. צאו לפניהם או אחריהם בהרבה, תבשלו לפניהם או אחריהם במטבח וכו. בלילה הראשון בבקתה, גם אם אתם שועלי בקתות ותיקים ומנוסים, כנראה תהיו קצת בשוק מהרעש, הצפיפות, הריחות והקולות וכמובן מהשמש שלא הולכת לישון כאן בקיץ ולא תמיד יש תריס. יתכן וביום הראשון תהיו צנועים ותלכו במיוחד לשרותים להחליף בגדים, די מהר מאבדים את הביישנות ומפתחים שיטות להחלפה מהירה במרכז הבקתה, בואו, קר בחוץ...ואז מגיע הלילה. תתכוננו לקונצרט צורמני וטורדני, לא חשוב איזה אטמי אוזניים הבאתם, כנראה שזה לא יעזור. ואם החלטתם לישון מוקדם, תתכוננו להתעורר מגל ריח שיעלה ממנת הדגל בשקית כי מישהו נהיה רעב בשעה 2230, לפני כיבוי אורות.
מתחילים בחציית הנהר הרחב. אוהד מצליח לעבור את כל הזרימות בלי לחלוץ נעליים. אני מנסה. כשמסתבכת, חולצת. יום ארוך לפנינו, לא מתאים להתחיל אותו רטובה.
אחרי 1.5 ק"מ מגיעים לבקתת Básar
ניתן לישון פה למי שאין מקום בטורסמורק וממשיך לסקוגר. הליכה מישורית וקלה. מכאן מתחילים טיפוס, למעשה עד בקתת הלילה הבאה כל הדרך בעלייה. הנוף בהתחלה הוא קניון עצום מימדים, מצוק ירוק לצידנו ובהמשך הופך לשלג וקרחונים אדירים.
השמש והגשם רבים מי יותר חזק, ב5 דקות נתונות יכול להיות כל מזג אויר אפשרי, כולל שלג כבד, ואנחנו כמו בצל - מתפשטים ומתלבשים בכל המלתחה שלרשותנו. השמש מתחשבת מאוד ומנצחת בכל פעם שחייבים אותה כדי להנות מהנוף שוב ושוב.
אנחנו מגיעים לקרחון ויש עליה די תלולה. רגע לפני העליה אנחנו לוקחים מעט שמאלה לתצפית מרהיבה על הקרחון ועל מפל אדיר שמימיו מפלסים את הדרך מתחת לקרחון. סרטון להמחשה, כדאי לצפות
לרשותנו קרמפונים מהטרקים הקודמים, אנחנו עוצרים רגע ושמים אותם על הנעליים. לא חובה, אבל זה בהחלט משדרג את האחיזה בשלג, ויש פה הרבה ממנו.
עם העליה בגובה מתחיל שלג כבד ורוח חזקה שמאתגרים אותנו מעט באחיזה עם השרשרת שיש כאן לטיפוס המצוק. מכאן אנחנו פשוט צועדים להנאתנו על שלג כשמשני צידי השביל משתרעים קרחוני ענק. המראה הוא פסיכי לגמרי. אנחנו לבד.
התאור הכי דומה למה שנשקף לנגד עינינו זה גלידת שמנת וניל עם עוגיות אוראו, ועל כל הטוב הזה אנחנו הולכים. מה שיוצר את המראה המיוחד הזה הוא הלבה שהתקשתה ויצרה קרקע שחורה וטוף ועליה מונח כל השלג.
אני חובבת שלג ידועה, החיוך לא יורד מעל פני. יש פה כמויות אדירות ממנו. ולא, זה לא נמאס. סימון השביל מעולה, רואים אותו גם כשיש ערפל ושלג.
אדמת טוף ושלג נהנית מהשלג תודה לכפפה לובשת קרמפונים לשלג אוהד הולך על השלג הליכה תלולה על שלג
הקילומטר האחרון לבקתה הוא החלק הכי מאתגר בכמות השלג הנוכחית. מצד אחד רואים אותה והיא נראית ממש קרובה. מצד שני הוא מלא בירידות תלולות ואז עליות תלולות על שלג. ואגמים קפואים תכולים ויפים.
ניכר שחלק פשוט גלשו פה על הטוסיק. אנחנו פשוט הולכים לאט ובזהירות רבה לא ליפול ומרגישים היטב את שרירי הרגליים. אפשר לצפות בסרטון כאן
כעבור 5.5 שעות מרהיבות אנחנו מגיעים לבקתה המוקפת שלג Fimmvorduhals.
מאושרים על ההישג, בקתה אחרונה בידינו, או ברגלנו, עכשו לנוח
אין כאן כמעט אף אחד כאן.
אין מים זורמים, רק כמה סירים עם מי שלג ואריות טוף בקרקעיתם...
אנחנו מקבלים תדריך ממנהלת הבקתה שצריך לחסוך במים, היתרון- לא צריך לשטוף כלים... היא מקווה שירד שלג כדי שהיא תוכל למלא בו סירים ולספק לנו מים. תקוותה נענית כחצי שעה אחרי הגעתנו ולאורך כל הלילה, מי היה מאמין שזה מה שיהפוך את הנוכחים למאושרים – יש מים!
כמובן שאין חשמל. היא מגלה לנו שיש טיפה קליטה סלולרית צמוד לחלון לכיוון מבנה השרותים.
גם כאן פחות מומלץ ללכת לשירותים. גם שלג כבד וגם...הריח.
כל הלילה ירד שלג והמראה מהפנט. תחושה של כריסמס באוויר.
יום 6 יום אחרון לטרק Fimmvorduhals- Skógar
13 ק"מ כ4 שעות מאוד באיזי
שלג כבד ירד כל הלילה וכיסה בעוד שכבה לבנה את כל הלבן מסביב. מזל שאני לא מהקמים לפיפי, כי השרותים מחוץ לבקתה.
לילה קשה רווי נחירות הולנדיות עבר על כוחותינו. הייתי ממש קרובה לתת לו נוגרה קטנה לאיפוס והשתקה, לזה שנחר לי לתוך האוזן. טוב, כבר הבנו, שינה בבקתות זה קשוח.
מתארגנים לתחילת הליכה, עדין יורד שלג. ירידה ארוכה לפנינו. כ1000 מ' אבל לא תלולה, ממש באיזי. כשעה מתחילת ההליכה מתחיל להתבהר. הדרך למטה מלאה מפלים, קרחונים, שלג וקשה להוריד את העיניים. מרוב מפלים רובם ללא שם... המון ירוק מסביב. משמאלנו קניון עמוק עם מפלים עוצמתיים וקרח שגולש עד הנהר.
המים והשלג משחקים מחבואים, לעיתים הנהר מתחתר מתחת לשלג, נעלם ואז חוזר. הזרימה חזקה, אנחנו עושים המון עצירות יפות בדרך, אין מה למהר, האוטובוס הציבורי חזרה לריקיאוויק רק בשעה 1750 קו 52. בזכות השמש שיצאה לכבודנו, לקינוח הטרק עם טעם מתוק, כל מפל עם רסיסים עוצמתיים, שבשילוב השמש בכולם נוצרת קשת מקסימה.
הנוף משוגע לגמרי, בקטע טוב.
נכון שהטרק הרישמי לנגמנלאוגר הוא 4 ימים אבל, להגיע עד לכאן ולא להוסיף את היומיים האלו זה פספוס גדול, הם מטריפים במיוחד, נוף שלא רואים בשום טרק אחר.
כעבור 5 שעות הליכה איטית אנו מגיעים לנקודת הסיום במפל העוצמתי Skógafoss
תמונת סיום Skógafoss מפל Skógafoss לפני מפל Skógafoss
כל הסיום עד למפל הוא במדרגות תלולות. מולנו עולים מטיילי יום בהתנשפות רבה.
המפל המרהיב נגיש מאוד מהעיירה Skógar, כמות האנשים פה גדולה, יש תצפית יפה גם מלמעלה וגם מלמטה, תעשו את שתיהן.
מהמפל אנחנו צועדים לחניית המלון בה גם נמצאת תחנת האוטובוס.
את פנינו מקבלים בחיוך סגלגל שדות התורמוסים המהממים.
זהו, תמו ונישלמו 6 ימים מרהיבים ביופים.
ארוחה מצוינת במסעדת המלון הסמוך ויאללה לאוטובוס לריקיאוויק. כ3 שעות נסיעה מאוד יפה באיזורים חקלאיים.
מבחינה טכנית זה אולי הטרק הכי קל שעשינו עד היום.
אבל, אם נופלים על מזג אויר בעייתי זה יכול בקלות להפוך לטרק קשה. סימון השבילים מעולה, לדעתי לא פתחנו מפה בשום שלב של הטיול. הבקתות עמוסות במטיילים, חובה להזמין מראש. כחצי שנה מראש. להפתעתנו ראינו המון אנשים שעושים קמפינג, האמת, לא קינאתי בהם. בבקתה האחרונה לא ניתן היה לעשות קמפינג בגלל כמות השלג ואישרו להם לישון בבקתה כי היה מקום. ניתן להשכיר אוהלים, זה יכול לחסוך בכיף את הסחיבה. זמני ההליכה יחסית קצרים. הולכים בין 4 ל6 שעות ביום, אלא אם מחברים את היומיים הראשונים ל24 קמ ביום אחד ואז מגיעים סביב 9 בערב לבקתה. אפשר גם את היומיים האחרונים לאחד, 26 קמ. לדעתי לא כדאי. אם נופלים על מזג אויר קשה, אתם ממש לא רוצים ללכת 26 קמ על שלג למשל. יש אור כל היום והלילה לכן אין לחץ הגעה לבקתות. כיבוי אורות ב11 בלילה, אז חייבים לפני. ליד כל בקתה תמיד יש עוד מסלולים שניתן להוסיף. כדאי לנוח, לשים תיק ולצאת לעוד הליכה קטנה, כנראה לא תהיו כאן שוב. תביאו קלפים וספר, יש הרבה שעות לשרוף בבקתות. הבקתות מצויידות היטב בכלי בישול, כלי אוכל וסבון כלים. אין צורך להביא איתכם.
ארוחה טובה בסיום.
ניתן לשלם באשראי בכל מקום. לא השתמשנו בכלל במזומן.
הטרק יקר. מעל 400₪ לבקתה לאדם, בלי מקלחת, בלי ארוחות...יש חימום בבקתות, מעולה לייבוש ציוד וביגוד.
יום אחרון באיסלנד המיוחדת.
לינה במלון מעולה Center Hotels Plaza, גם המיקום.
מתארגנים לאט ונוסעים עם שאטל שהזמנו לנוח Sky Lagoon המעיינות החמים.
נכון, מאוד יקר, עלה סביב 1000 ₪ לזוג הסקי לגון, אבל הופתענו ממש לטובה. ראשית זה ממש קרוב לריקיאוויק, נסיעה קצרה. המקום נקי מאוד ומסודר. נכנסים דרך המקלחות, מחליפים לבגד ים ומיד נכנסים למים החמים. מסביב מוקפים בסילעי געש. פתוח לשמים, אין גג ונוף מטורף לים הפתוח. המראה כשל בריכת אינפיניטי ענקית. יש אנשים אבל שקט מאוד. מי שרוצה יש בר שתיה בפנים.
אחרי שמתענגים על כל הטוב הזה, עוברים לחלק האומנותי...מתחילים באמבטיית קרח. כאן לא צריך להתאמץ כדי לקרר אותה כמו בארץ. מכאן ממשיכים למתחם סגור. נכנסים לסאונה ענקית. הנוף מהחלון הענק לים, מיוחד ומקסים.
אחרי שמתאדים מהחום עוברים להתמרח עם מלחים עם שמן שקדים, מכאן ממשיכים לחדר אידוי שממיס את המלח מהגוף. לסיום מקלחת ומשקה אלכוהולי טעים לאווירה. חוזרים לבריכה החמה עם הנוף הפתוח. אפשר להיות כאן זמן בלתי מוגבל, אבל לנו יש עוד טיסה הלילה. ממצים את המקום וחוזרים עם השאטל למלון. עושים טיול בריקיאוויק, ער חמודה מאוד, שלווה, כדאי לבקר בבית האופרה המיוחד, במדרחוב ובטיילת עד הנמל.
בערב חוזרים עם אוטובוס של FLY BUS לשדה התעופה, טיסת לילה לורשה.
טעימה של יומיים בורשה
הכל עובר חלק ואנחנו מגיעים בבוקר עם אוטובוס קו 175 מהשדה למלון בעיר העתיקה PURO Warszawa Stare Miasto. מלון מעולה, חדר גדול, נקי, שירות נפלא. ארוחת הבוקר בנפרד, מיוחדת מאוד, טעימה, לפי תפריט, מפונפן מידי לטעמי. אם היינו פה יותר מלילה 1 לא היינו מזמינים שוב, מעדיפה אוכל פשוט וטעים עם הרבה ירקות גבינות ונקניקים.
יוצאים לסיבוב בעיר העתיקה ב7 בבוקר כי החדר לא פנוי. הכל כמובן סגור עדין, היתרון - לא צפוף. יוצאים לשיטוט ברחובות, כולל סיור ארוך ושווה במוזיאון פולין שמפתיע מאוד לטובה.
אחרי שנת צהריים להשלמת שעות שינה מהטיסת לילה אנחנו יוצאים למסעדה מקומית שהמליצו לנו במלון והיא פשוט מעולה. הזמנו הכל בתפריט....
למחרת אחרי שינה מצויינת במלון והנאה מהסאונה וארוחת הבוקר, אנחנו יוצאים לטיול אופניים ברחבי ורשה. האופניים של המלון, ללא תשלום נוסף. רכיבה בעיר העתיקה, לפארק הטכנולוגי, משם רכיבה דרומה לאורך נהר הויסלה, הרבה עצירות יופי בדרך. מופתעים שהעיר ריקה יחסית מתיירים. ממשיכים ברכיבה ל Łazienki Park הכל מאוד רגוע, שדרות של עצים, אגמים, נחלים.
לפארק אסור להיכנס עם אופניים, אז אנחנו נועלים אותם בחוץ ויוצאים להליכה ממושכת. כמה יופי מרוכז כאן.
אחרי שהלכנו את כל הפארק חוזרים לאופניים ברכיבה דרך פארקים נוספים עד הגעה חזרה ברכיבה למלון.
ארוחת ערב מעולה לסיום במסעדה מקומית ממש ליד המלון. מומלצת.
זהו, תם ונשלם, טסים חזרה עם LOT, הכל הולך כמתוכנן, אפילו הרכבת מנתבג לכרמיאל והאוטובוס מכרמיאל צפונה הביתה.
נכנסים לקיבוץ כמו זוג מוצ'ילרים בשנות ה20+ 30 לחייהם, שמחים ומאושרים.
יש כאן המלצה רותחת לטיול בארץ הקרח והאש האיסלנדית וגם בורשה
תהנו
כמה פרטים טכניים
קישורים שנעזרנו בהם לתכנון בנוסף לקבוצות בפייסבוק:
טיסה הלוך דרך בודפשט וחזור דרך ורשה
חשוב לציין שאינני מדריכת טיולים בחו"ל, הבלוג הזה הוא למעשה היומן מסעות שלי, שכל המשפחה נהנית לקרוא ולהיזכר גם אחרי הרבה שנים. כיוון שאנחנו מטיילים הרבה והגיל עושה את שלו, הסיכוי שאזכור פרטים שלא רשומים פה נמוך. הטיולים היחידים שאני מתכננת ומדריכה זה טיולי סאפ בכנרת, אם חפצה נפשכם...
שרק נמשיך לטייל כל החיים
זה עושה אותי מאושרת
תגובות