טרק בגאורגיה 27.6-4.7.19
בשבת לפני הטיסה ארזנו התיקים, תיק אחד קטן לכל אחד, לא צריך יותר. הטיסה בחמישי, הולכת ומתקרבת.
הגיע יום רביעי, אני מתחילה להכין הר בולונז ועוד 2 הרי שניצלים שיספיקו לשבוע לרביעיית המתוקים שלנו שנשארים בארץ ולממונים עליהם – עדה, ארנון ואיריס, כי הרכב מנצח לא מחליפים, לפתע חשה ברע.
מודדת חום.
אבוי, מה קרה? 38.8.
מה זה? מאיפה זה בא לי עכשו?
מתקתקת בישולים, ניקיונות, ארוח ופרידה מסבא סבתא, מקלחת, אקמול ולישון.
ישנתי מעולה. והרבה. וזה עשה לי טוב. הרבה יותר טוב. כמעט כמו חדשה.
27.6
טיסה עם גאורגיאן אירליינס. 200 דולר לכרטיס נקנה באוקטובר 2018.
הוצאות: קניית 1000 לארי בכרמיאל ב1500₪
70 יורו ו35 דולר.
סיפור דרך בו נעזרנו בקישור: https://www.caucasus-trekking.com/treks/mestiaushguli
המראה ב1720 לפי התכנון. קניית סים מקומי 3g ב32 לארי בדוכן מקומי בשדה התעופה מבנות גאורגיאניות חמודות להפליא.
נסיעה באוטובוס משדה התעופה לתחנת הרכבת 0.5 לארי כ3/4 שעה. הולכים כ6 דקות לדירה Ninoshvili Apartments by Picnic
80 לארי לזוג. הדירה נקיה אבל.... המזגן לא עובד. חם נורא. ישנים לא משהו.
סהכ קל מאוד להתמצא, האנשים מאוד נחמדים ודוברי אנגלית.
28.6
קמים ,מתארגנים, א.בוקר בדירה עם מצרכים שבעלת הבית הביאה לנו מראש. הרכבת לזוגדידי יוצאת בול ב0810 כרטיס נקנה מראש באינטרנט http://www.matarebeli.ge עלות 16 לארי לאדם.
יש גם רכבת לילה, פיספסנו אותה כי היא יוצאת ב2145 והטיסה שלנו, שהיתה אמורה לצאת בבוקר במקור, זזה לאחהצ ולא ניתן היה להספיק לרכבת לילה.
הגענו לzugdidi בשעה 1330.
הנסיעה עברה בקלות, הרכבת ממוזגת והילדים שישבו לידנו הפתיעו אותנו לטובה בסבלנותם הרבה. לא בטוחה ששלנו היו שורדים רכבת כזו ארוכה ועוד ללא מסכים.
בזוגדידי עלינו על מרשוטקה לmestia- מונית שרות במחיר 20 לארי לאדם. הדרך למסטיה רצופה כוונות טובות. לראשונה בחיי שקלתי לומר בירכת הגומל כשזו הסתיימה. הדרך ארוכה ומפותלת, נהרות אדירים ושוצפים מסביב והרי ענק ירוקים מכל מקום. שלג בפסגות.
הפעמים היחידות שהנהג מאט זה כשיש במפר. סיגריה ביד אחת, תיבת הילוכים ידנית ודיבור בטלפון הנייד ביד השניה.
קו לבן זו המלצה בלבד ולאחרים. מלא פרות עומדות להנאתן באמצע הכביש כאילו יש הסכם ביניהן לבין הנהג שלנו שכשהוא מגיע הן עוברות למצב freeze והוא מבצע ניווט סלאלום מושלם ביניהן על סף ליטופן בזנב.
ככה חולפות להן 3 שעות מהממות ומפחידות כאחד.
בשעה 1700 הגענו למסטיה. וואו כמה יפה פה. נכנסנו למלון edlweiss שהזמנו מראש. המארחת קיבלה אותנו בחיוך רחב ומיד הגישה קפה, עוגה ולחם שהרגע אפתה. היא איננה דוברת עברית אז כותבת לנו בטאבלט שלה עם תרגום לאנגלית.
המלון נקי, יפה, נעים, טעים ונוף מרהיב. יוצאים לסיבוב בעיירה בחלק העתיק ובחלק החדש ומוצאים מסעדה ממש על הנהר. השמים מתבהרים לכבודנו ושאון מי הנהר מעלה בנו חיוך רחב והנאה מעוצמת הטבע היפה הזה.
29.6
– mestia to zhabeshi
קמנו יקיצה טבעית ב8 אחרי שבמהלך הלילה היו סופות רעמים וגשם, מתחיל להתבהר. ארוחת בוקר טעימה במלון edelweiss מומלץ מאוד. 93 לארי לזוג לינה וארוחת בוקר. 0930 מתחילים את ההליכה ממסטיה. ברגע שיוצאים מהעיירה מתחילים לעלות והנוף המקסים והירוק נפתח. טפטופים קלים שהיו בהתחלה עברו לשמים מעוננים בלבד. תחילת ההליכה לנוף הפתוח ואחכ נכנסת מעט ליער עם עליה תלולה ואז מגיעים לפס. הנוף נפתח, השמש מציצה, תחתנו נהר גועש, מולנו הרים ירוקים במיוחד ושלג בפסגות. מהמם. אחרי הנאה ממושכת מהנוף הזה התחלנו הירידה לעמק לכיוון הכפר זהבישי בו נישן בלילה. הכל פורח מסביב, קחוונים ענקיים פזורים במרבדי לבן ענקיים וכפר הרוס ונטוש באמצע כל היופי הזה. נותר רק לצלם. אחרי שהתמוגגנו מהשמש המלטפת לפתע החל גשם. ואז יצא לקראתנו מקומי והזמין אותנו לביתו. שתינו צ'צ'ה- משקה אלכוהולי מענבים, קפה ואכלנו שמנת חמוצה ביתית. היה טעים ובול במקום. המקומיים פה בכפרים הנידחים חיים בנוף מהמם אבל בעוני, ישנים על דרגשי עץ עם מזרון והבית ללא ריהוט. הם כולם בלי יוצא מן הכלל נחמדים בצורה בלתי רגילה והשהייה בביתם היתה חוויה מהנה. הגשם פסק וניפרדנו מהם לשלום. ממשיכים בירידה, חולפים עוד כפרים קטנים בדרך, הירוק היום ירוק מאוד....בשלב מסוים החלה רוח שהביאה גשם די חזק. נאלצנו ללבוש מעילים וכובעים לגשם. למעשה כל השעתיים האחרונות של ההליכה היו בגשם בעוצמות שונות. מעט לפני ההגעה לזהבישי מצאנו אגם קטן מלא בצפרדעים ורושני ענק. מקסים.
מכאן עד הסוף הולכים לאורך נהר mulkhara שזורם בעוצמה אדירה. רק הוידאו יכול להמחיש את זה. ממש לפני הכפר חצינו את הנהר על גשר, מיד לאחריו "צד" אותנו תושב מקומי שלקח אותנו למקום הארוח שלו. הוא כמובן לא דובר אנגלית, אבל הבת כן, ומה שהכי חשוב שיש מים חמים במקלחת ואח דולק כדי לייבש את כל הציוד מהגשם. לינה+ ארוחת ערב ובוקר 50 לארי לאדם. סהכ הלכנו היום 16.1 קמ, עלינו 763 מ וירדנו 524 מ. לקח לנו 7.5 שעות כולל כל ההפסקות.
30.6 יום שני לטרק zhabeshi-adishi
סהכ 10.6 קמ. עלינו 1050 מ וירדנו 500 מ. משך הליכה 6.15 שעות.
ישנו טוב הלילה, למרות שהכפר מאוד נידח, תנאי המחיה של המקומיים ירודים מאוד, אין בכלל ריהוט בבתים, הם ישנים על מזרון או ספה מרוטה, אבל טלפון סלולרי וקליטה יש לכל ילד. המים בברז זורמים ללא הפסקה, לא ברור למה בכלל יש ברז ולא סתם צינור, אבל יש מים חמים למקלחת, הכי חשוב. האח בביתם דולק וחם בטרוף תחת גג הפח, אפילו פתחו חלון. בקומה שלנו קריר, 1 מעלה בחוץ בלילה, אין אח.
קמנו ב6, ארוחת בוקר 0630 ובשעה 0715 התחלנו לצעוד בהנחה שהיום קצר וצפוי גשם מהשעה 1 בצהריים בערך. פגשנו 3 ישראליות נחמדות שחששו מהתחלת הדרך היום כי קראו שהשביל לא מסומן טוב. דווקא היום הוא היה מסומן היטב לכל אורכו, חלקו בכתום לבן וחלקו אדום לבן. תכלס, לנו זה לא שינה כי היו לנו 2 מדריכים צמודים. מתחילת הדרך ועד סופה ליוו אותנו 2 כלבים נאמנים. לא התלוננו בעליה או בקור. הלכו יפה. אז מרגע התחלת ההליכה יש 3 שעות עלייה ברצף עד לבקתה סגורה
(שנמצאת מעל אתר הסקי) ויש לידה ספסלים ונוף משגע. לשמש לא זכינו היום אבל שיחקנו אותה עם הגשם, אנו מעריכים זאת מאוד. בבקתה, אשר בגובה 2500 וזה השיא גובה שלנו היום, החל לרדת שלג בדיוק כשסיימנו שם הפסקה ארוכה. שלפנו כפפות ומעילים והתחלנו בירידה. השלג פסק ואפילו הנוף נפתח מידי פעם שנוכל לשוב ולהתרשם מהיופי הזה. ברקע כמובן זרימת נחלים מטורפת. מסביב מרבדי ענק של פריחה מכל הצבעים ומכל המינים. שוב גשם בדיוק כשהגענו לבקתת מילוט. נמלטנו אליה, נשנשנו משהו והמשכנו. כשהולכים ביער לא מרגישים כלל את הגשם. בשלב מסוים הוא פסק ויצאה השמש, בדיוק כשמולנו הרים מושלגים, גבעות ירוקות ומרהיבות והמון פריחה. חוצים מידי פעם נחלים, הרבה בוץ חלקלק ושוקע. ההרים תלולים בזווית כמעט אנכית. לפתע מתחתינו מזהים את הכפר שלנו להלילה אדישי. סהכ מהבקתה למעלה עד הכפר לקח 3 שעות. הגענו ממש מוקדם לכפר, בשעה 1330, נכנסנו לכמה מקומות ארוח עד שמצאנו את המתאים לנו. גם פה העוני רב, בתים עם גגות מפח. התמקמנו ומרגע זה החל מבול. טוב יצאנו מוקדם והתאמנו עצמנו לתחזית מזג האויר.
בכפר אדישי אין חשמל עד שעות הערב המאוחרות, מצב הבטריה חלש ביותר ואין קליטה סלולרית טובה. אחרי שהתקלחנו במקלחת חמה וטובה נכנסנו לבית המארחים לשים את הנעליים שיתייבשו ליד האח. לפתע ראינו תינוק בן שבוע מונח על ספה רעועה, אמו גמורה מעייפות, עוד אח בן שנתיים ואחות בת 4 והר של כלים מלוכלכים שניכר כי שבוע לא נוקו. עשרות צלחות, כוסות, סכום וסירים. נראה כי הבעל לא חשב לשטוף אותם בזמן שאישתו הלכה ללדת. אז החלטנו לעשות כיבוד יולדת. הפשלנו שרוולים והשתלטנו על המטבח. שטפנו את כל הכלים. בעלת הבית בהתחלה התנגדה, אחכ עברה על הכלים לראות שסיבנתי טוב ובסוף כשראתה שאני בסטנדרטים שיחררה לי לסיים העבודה. ב7 בערב הוגשה לנו ארוחה ממש טעימה ומגוונת עם שלל מאכלים טובים. שיחקנו קצת עם הילדים שלהם ועלינו לישון. ב2100 פתאום החל החשמל, מיד טענו טלפונים ונרדמנו. לינה + א. בוקר+ערב+ צהריים לדרך 55 לארי לאדם.
1.7 יום שלישי לטרק ahdishi-ipral
סהכ 8.5 שעות הליכה כולל כל ההפסקות, עליה של 650 מ וירידה של 1100 מ.
התחלנו את הבוקר בארוחה טעימה אצל המארחים, תוך כדי צפייה בהכנת הלחם/ פיתה המקומי בתנור שהוא גם האח במרכז הבית. ארזו לנו ארוחת פיקניק מושקעת ויצאנו לדרך בשעה 0745. במשך שעה ו3/4 הלכנו לאורך נהר אדישי כשלראשונה השמים עם כחול. הנופים הירוקים מסביב מרשימים מאוד, הנהר זורם בשצף קצף ויש הרבה בוץ מהגשם שירד מאתמול בצהריים ללא הפסקה ( מזל שהוא החל דקה אחרי שהגענו לבקתה באדישי). מגיעים לנקודת חציית הנהר. המארח שלנו ועוד כמה מחבריו מחכים לנו עם הסוסים שלהם. 15 לארי לאדם וחוצים את הנהר על גבי הסוס. ההונגרי לידנו חשב להתחכם והבין שלא ניתן לחצות את הנהר רגלית. יפה היה לראות שכל הסייסים חולקים ביניהם את ההכנסה, ללא מריבות על כמות תיירים קטנה. הכלבים מאתמול עדיין מלווים אותנו, כולל חציית הנהר הקפוא, ללא סוס ועם היסוס.
לאחר החצייה מתחילה עלייה של כשעתיים לעבר הפאס. רובה בתוך עיסת בוץ חלקלקה. בדרך עוברים על שלג ומתרשמים מהקרחון. מידי פעם נשמעות שבירות הקרח בקול גדול. ההגעה לפאס פורסת מולנו נוף מרהיב מתובל בשמש חזקה שטרם זכינו לה פה בגאורגיה. זה מביא עוד 1000 גוונים לירוק המרהיב הזה. בפאס החלטנו להוסיף הליכה שמאלה ובכך זכינו לנוף עוד יותר עוצר נשימה. הרים מושלגים מכל כיוון,עוד קרחון והמון פריחה. אנחנו בגובה שיא של 2850 אוכלים להנאתנו את ארוחת הפיקניק ומתלהבים ללא הפסקה מהיופי. אחרי שעה מחליטים להמשיך. פנינו כלפי מטה. ירידה תלולה של מעל 1000 מטר, מבט לאחור מגלה הרים ירוקי עד, המוני פרפרים חוגגים את יציאת השמש והפריחה משתוללת בכל צבעי הקשת. מתחתינו הנהר בעוצמתו ומלא מפלים שיורדים אליו ממש אנכית. כשעתיים ירידה עד הנחל ואז עוד כשעתיים הליכה לאורכו. בדרך יש בקתה שעצרנו בה לבירה, מיץ ושוקולד והמשכנו עד כפר הלילה שלנו ipral. הגעה לכפר ב1630 לוקחים חדר במקום הראשון שיש 55 לארי לאדם לינה+א. בוקר וערב.
2.7 יום רביעי לטרק ipral-ushguli
סהכ כ16 קמ הליכה כולל הקרחון. כ700 מ' עליה ו500 ירידה.
ארוחת בוקר ב8 מתארגנים ומתחילים ללכת ב0845. מתחילים בירידה בדרך ג'יפים מפותלת עד הנחל. עוברים גשר ראשון, אחריו מצד ימין יש סלע ועליו צלב, עולים בשביל שמשמאל ומתחילים לטפס. אם הגעתם לחצות את הגשר השני- תחזרו אחורה לצלב ותעלו למעלה בין הבתים. עליה תלולה של 300 מ בין פריחות מהממות, מגוונות ומיוחדות. בהתחלה יש הרגשה של הליכה לאיבוד והצימחייה ממש גבוהה, אחכ זה מסתדר. הנוף הירוק והפסגות המושלגות מלווים אותנו לכל אורך הדרך. עוצרים כל רגע לצלם ומתלהבים מהשמש שהחליטה לפנק אותנו. אין ענן בשמים ויש הרבה תצפיות לכיוון ההרים שמהם באנו אתמול. פתאום נגלים המון הרים מושלגים וגבוהים שלא הצלחנו לראות בימים הראשונים. הפרפרת הקטלנית ממשיכה ללוות אותנו- המוני פרפרים לבנים מתעופפים בין כל הפרחים היפים. לאחר הליכה של כ4 שעות בנופים קסומים, מעל דרך הגיפים ומשמאלה, חברנו לדרך הגיפים ולאחר עוד כחצי שעה הגענו לכפר אושגולי. הכפר ממוקם במפתיע, פתאום נגלה מתחתנו הכפר ועוד קצת בתוכו נגלה לנו הר שחארה, ההר הגבוה ביותר בגאורגיה 5205 מ כולו לבן מבריק, מוקף בהרי ענק ירוקים. מצלמים ללא הפסקה.
הופתענו מהגוש הגדול המדהים הזה. לקח לנו כ4.5 שעות הליכה עד אושגולי. ממש לא ברור לי למה אנשים מוותרים על היום הזה. הוא חלק בלתי נפרד מהטרק ויום מדהים ביופיו, כמובן אם הולכים כמונו, לא דרך הגיפים, ונהנים מהנוף השווה הזה. חשוב לציין שהשביל בו הלכנו הוא שביל חליפי, איננו מסומן בכלל, אך הוא נוח וברור להליכה. יחד עם זאת, לאורך כל הטרק ניווטנו עם תוכנת orux maps. יש להוריד מראש את מפת גאורגיה ואת מסלול השביל.
מלבד הניווט ההתחלתי ביום זה, שאר הניווט בטרק מאוד פשוט, מסומן בכתום לבן או אדום לבן.
מתמקמים באחת הבקתות, lika , ומצטרפים לישראלי ומדריך ברכב לכיוון קרחון שחארה. עלות כל הרכב 100 לארי. נסיעה קשה של 9 קמ , כ40 דקות בנוף מהמם. הר שחארה מולנו, נהר לידנו ואנו מוקפים הרים ירוקים ופרות. ההליכה לקרחון וחזרה לוקחת לנו שעה ו40 ד, בדכ 3 שעות. הליכה קלילה בהתחלה ואחכ קשה כי הולכים על השפוכת של הקרחון, אבנים קטנות ומים. הקרחון עצמו ענק. גוש קרח שנמס ונופל עם הזמן ולכן נסוג. נוצר נהר מתחת להר הקרחון הזה. ממש מיוחד. זכינו לראות סלע נופל, זהירות לא להתקרב. בחזור חוגגים את סיום הטרק עם בירה וחצפורי ליד הרכב שמחכה לנו. ניפרדים מהנוף היפה הזה וחוזרים לבקתה תוך שוטטות בין בתי הכפר. חזירי בית שרועים בבוץ בין הבתים, פרות מסתובבות כאילו הן כלבים. הבתים מבחוץ מאוד יפים, הכל בתי ציפחה, הכל מאוד נקי, מבפנים הבתים פשוטים ביותר ללא ריהוט כמעט. בדכ 3 דורות גרים בבית וניכר שיש יותר נשים מגברים. הגברים אחראים על חליבת הפרות הידנית ועל הסוסים, הנשים על כל השאר. ליד כל בית יש ברז לכביסה, הוא תמיד פתוח, אף אחד לא מתאמץ בכלל לסגור אותו. נראה שהנהר עובר לרגע בצינור כדי להחליש מעט את הזרם ואז יוצא ממנו חזרה. ניצלנו את השמש לעשות מעט כביסה ידנית, טמפרטורת המים הקפואה הותירה את אצבעותיי במצב של חוסר תפקוד לכמה דקות.
3.7 חזרה מאושגולי למסטיה –
קמנו מוקדם לטיול בוקר בכפר. טיפסנו למעלה לכנסייה, שוטטנו בכפר והשקפנו פעם אחרונה על השחארה. ארוחת בוקר, תמונת פרידה עם זיקני הגסט האוס ויוצאים לחפש מרשוטקה למסטייה. אנחנו היחידים פה. אם המרשוטקה מלאה משלמים 40 לאדם, בסוף לקח אותנו מקומי נחמד ב100 לארי לשנינו ובונוס- אישתו כולל חפירה בנייד מחצית הדרך. הנסיעה עד איפראל מאתגרת גם לגיפ, דרך לא סלולה. נסיעה בתוך ערוץ נחל עמוק. מאיפראל זה כבר סלול ואז מתחילים לטפס ולהחשף לפסגות השלג והר ushba. כעבור שעה וחצי מגיעים למסטיה.
במסטיה לוקחים נהג עם גיפ ב90 לארי ( 32$) שהיה אמור לקחת אותנו לצלב ולאגם coruldi אבל בצלב הוא עצר ואמר שמפה נלך ברגל לאגמים והוא מחכה לנו כמה שעות. התחלנו לטפס ואז גילינו שזה לוקח כ4 שעות הלוך חזור ולא נספיק למרשוטקה של זוגדידי. התבעסנו כי הבנות שפגשנו בדרך סיפרו שהורידו אותם ממש ליד האגמים. כשביקשנו מהנהג להמשיך לאגמים הסביר שרק מוקדם בבוקר אפשר אחרת הרכב מתחמם וזה גם עולה 200. אז נישארנו עוד כשעה ליד הצלב, נהננו מאוד מהנוף והאויר וחזרנו למסטייה. החלפנו 50 יורו בבנק והלכנו למוזאון המגדל. במוזאון הזה ניתן להיכנס לאחד ממגדלי המבצר שבכפר, לראות ממש איך חיו המשפחות וחיות הבית בפנים וגם לטפס עד הלמעלה של המגדל מבפנים. לשמחתנו בדיוק הגיעה קבוצה עם מדריך באנגלית ונהננו מההסבר. ארוחת צהריים ולמרשוטקה. אמורה לצאת ב1800. בפועל יצאה ב1830 אחרי שיצאה וחזרה פעמיים, בנוסף לאיחור הגדול גם עצרנו לפרוק סלון חדש אצל מישהי בבית שהיה על גג המרשוטקה שלנו. כל הנוסעים מלבדנו מקומיים. לכולם בירה וסיגריות ביד ובפה, כולם עוזרים בפריקה והעמסה, ללא צעקות, הכל בחיוך. הנסיעה של ה3 שעות היתה קצת יותר רגועה הפעם אבל מלאה בעצירות- מעצירות סיגריות, דרך תדלוק ידני ועד שטיפת פנים לרענון והורדת תיקים מהגג בגלל גשם. עם הלשון בחוץ...אבל הגענו בזמן לרכבת הלילה מזוגדידי לטביליסי. 35 לארי לאדם בקרון שינה זוגי שהוזמן באתר שבועיים מראש. סהכ נסיעה נוחה, יוצאת בול ב2215. אנו עייפים ונרדמים די בקלות. המזגן עובד חלש אבל מספיק. פתאום מגיע 6 בבוקר ואנחנו בטביליסי. נוסעים במטרו לכיכר החירות. הכל סגור עדין. מוצאים בית קפה אחד פתוח ואוכלים בו בוקר. אחכ מטיילים בטביליסי על גשר השלום, רכבל לפסל אמא גאורגיה, יורדים ברגל דרך הגן הבוטני כולל רחצה במי המפל, ממשיכים בעיר העתיקה, שוק הגשר היבש, ארוחת צהריים וחוזרים באוטובוס 37 לשדה התעופה.
לסיכום, "התחלנו הכי מהר שיכולנו ולאט לאט העלנו מהירות..." גאורגיה היא מדינה מקסימה, אנשים נחמדים וסבלניים. נקייה מאוד, אפילו את בידלי הסגריות הם זורקים לפח. גאורגיה היא שילוב בין ישן לחדש. אפילו הכפריים שחיים בעוני רב, עם פרות וחזירים ממש בחצר הבית, יש להם טלפונים ניידים, רכבים טובים שהוזמנו בעלי אקספרס (באמיתי) ואוכל מגוון מאוד. החשמל לא תמיד בנמצא, לעיתים רק בלילה, באנגלית הם לא חזקים אבל תמיד מנסים לעזור. עומדים בקפדנות בלוח זמנים, מזג האויר נוטה להשתנות הרבה בהרים והמחירים מאוד זולים.
מי שטרם היה בגאורגיה- חייב ליסוע, ומי שהיה- כדאי ליסוע שוב. חבל סוונאטי מומלץ בחום. אהבנו מאוד.
Comments