top of page
תמונת הסופר/תעינת קפלן הדרך מילדות לאליפות

טרק זוגי בהרי הרילה בבולגריה 6 ימי הליכה בטבע עוצמתי (Rila Bulgaria)

אם אין מים תשתו בירה

או

למה לשתות מים כשיש בירה- זו מהות הבולגריות...

אחרי שבוטלו לנו 2 חופשות במהלך המלחמה הכרזנו : לא יוצאים השנה מהארץ.

אז הכרזנו.

כנראה שכולנו עם זיכרון קצר.

ברגע ספונטני אחד, בו נפלה ההבנה שאם נישאר בארץ פשוט נישאב לעבודה והחיים יחלפו להם,

או כפי שנאמר השוטף שוטף אותנו...

החלטנו בכל זאת לצאת לטרק הזוגי השנתי.

לנשום רגע מכל הטרוף בארץ,

לכבוד חופשת השחרור של אוהד אחרי 11 שנים אינטנסיביות בגליל עליון,בטח בעת מלחמה.

עלו התלבטויות. מה עם הילדים? איך נשאיר אותם כאן כשיש מלחמה?

אולי יבואו איתנו?

ומה הסיכוי שיהיה מקום בבקתות, אנחנו כבר ביוני. לרוב אנחנו מזמינים בנובמבר לכל המאוחר.

כאן קישור לחלק מטרקים נוספים שעשינו

בוא ננסה בולגריה, אולי לא מאוחר, קרוב, קצר, זול.

כמה טלפונים לבקתות, כולם מאשרים שיש מקום ולא צריך מקדמה כי תחילת עונה, ויאללה, ללמוד מסלול.

אז הרי הרילה נבחרו לטרק השנתי. בלי ילדים.

כרטיסים נרכשו בוויז אייר ב350$ כולל תיק כי כמו כל חברות הלואו קוסט גם הם הקטינו מידות שפעם היו כלולות בתיק העליה למטוס, אז שימו לב לזה כי זה מייקר מאוד את המחיר הנמוך שרואים בהתחלה. והתיק שלנו לא גדול, 8 קג, אבל דורש 40*55 ס"מ.

מתקשים למצוא בייביסיטר אבל בסוף, ביצירתיות, נמצא פתרון. תודה לכן זהבה וגאיה.

יום לפני אני הופכת לטבחית כדי לוודא שמלאי השניצלים, בולונז, מרק, אורז, מג'דרה ושלל ירקות מספיקים ל4 הילדים ל8 ימים.

אריזה פשוטה לפי הרשימה הקבועה, 


תזכרו כמה שפחות יותר טוב.

נוחתים בסופיה בשעה 1900, מטרו במחיר מופקע של 1.6 לבה (3.5₪) ומגיעים למלון נהדר במרכז st.george (77 יורו לזוג עם ארוחת בוקר נהדרת).

יוצאים לקרוע את השדרה הראשית שהומת אדם, מסעדות, ברים ואווירה מעולה. ארוחת ערב חביבה והולכים לישון.

למחרת ארוחת בוקר במלון , ב11 מגיע נהג מונית לאסוף אותנו לבורובץ, קבענו מראש איתו. 120 לבה לשעה וחצי נסיעה יפה. זה הנייד שלו , פטר +359 88 853 6267 הוא גם מדריך טיולים וסקי.


יום ראשון בורובץ-בקתת מוסלה

קובץ למפה להורדה



בורובץ עיירת סקי מנומנמת בימים אלו, נוף משגע. קונים מפת טיולים 10 לבה ובהליכה של 500 מטרים מגיעים לרכבל. הכל ריק מאדם בצורה מפתיעה. 35 לבה לאדם כדי לעלות ולרדת ברכבל, גם אם תעשו רק כיוון אחד. כחצי שעה עלייה רצינית לגובה 2500 מ, אפשר לעלות ברגל, אבל פה אני מיד שואלת למה? זה חלק מהחוויה וגם די מיותר.

מסוף הרכבל יש לנו הליכה קלילה היום של כשעה ורבע עד לבקתת מוסלה. 

הנוף מהמם, הרים גבוהים וירוקים, שלוגיות לנגד עינינו והרבה פריחה ופרפרים. באמת שיותר מזה אנחנו לא צריכים, כמו ששלמה ארצי שר.

קצת לפני הבקתה יש אגם קטן ופוטוגני שיוצר השתקפויות ראויות לצילום.

מגיעים לבקתה, שגם היא על אגם. לרוב לא ככ ישנים פה. אפשר להבין...לא ממש מזמין פנים המקום. בקלות ניתן לצרף את יום ההליכה של היום למחר, אבל לא בוער לנו. אין כאן מקלחות ואסור לשחות במי האגם והנחלים, אבל הם מספקים לנו מי שתיה נהדרים וצוננים ואנחנו מתענגים על כל שלוק.

אם זמנכם קצר- סעו מסופיה ישר לבורובץ ולמחרת תלכו עד בקתת granchar, יקח כ8 שעות, כי היום לקח לנו כשעה בלבד והבקתה לא באמת כזו כייפית...

טלפון בקתת מוסלה:0988799614

עלות: 30 לבה לאדם ללינה, קיבלנו אפילו חדר זוגי, על האוכל משלמים בנפרד, בניגוד לכל הטרקים שעשינו באירופה.

ארוחת ערב מרק עדשים/שעועית,סלט כרוב ותפוא ב24 לבה לשנינו, בוקר 16 לבה לזוג (פרנץ טוסט,ריבה, גבינה בולגרית,קפה) צהריים לשנינו 12 (כריך עם חביתה).

יש קליטה סלולרית, אין ווי פי, אין מקלחות, שרותים כימיים, לא לבעלי לב חלש ואף חזק. למרות הגובה מעל 2300 מ' יש מלא יתושים וזבובים. 

החדר הזוגי שקיבלנו מדיף ריח של צבע שמן כבד ומקשה מאוד לישון ולנשום. לילה בלי שינה עובר עלי, המחשבות על שמיכות הסקאביאס הצבאיות לא נותנות לי מנוח.




יום שני מבקתת musala-granchar

זה קובץ למפה



יציאה קצת אחרי 8. מזג אויר מושלם.

טיפוס לכיוון ההר הכי גבוה בבולגריה ובבלקן- הר מוסלה.

הדרך אליו עוברת במקבץ גדול ויפה של אגמי טורקיז עם השתקפויות נפלאות של השלג. השלג בצבע ורדרד, מנחשים שבגלל האדמה תחתיו או אולי איזה מינרל. הנוף מרהיב.

לאחר כשעתיים טיפוס איטי במיוחד ומיליון עצירות צילום מגיעים לבקתת המשולש.

טלפון בקתת המשולש 0888590342

Ledenoto ezero

מסתבר שמותר גם לישון פה, חשבנו שזה רק לחירום. נכנסים ופוגשים בולגריה מבוגרת וברקע גאנס אנד רוזס, מחזה משעשע. נראה מקום טוב ללינה. 

אוהו כמה טוב, יוצאים החוצה ומגלים אגם צמוד ledenoto, שממש לנגד עינינו הופך מקפוא למים. מדהים לראות את ההפשרה האיטית, חלק מהאגם עדין קפוא, חלקו מופשר ויש גוש קרח ענקי שניתק ממנו. קשה להפסיק לצלם, מכל זווית יותר יפה.

ממשיכים בטיפוס ומגלים עוד ועוד אגמים ונשקפת תמונה פנורמית עד לרכבל של בורובץ והבקתה מאתמול. בתום 3 שעות מגיעים לפסגת מוסלה, שעברה רק ב7 מטרים את פסגת האולימפוס.

ההר הזה נחשב מאוד פופולרי בקרב מקומיים, אבל אנחנו לא רואים הרבה אנשים, כנראה מחר בסופש יהיו.

אחרי שמצטלמים ממשיכים בתוכנית. מרגע זה לא פוגשים אף מטייל.

שממה.

אנחנו והטבע היפה הזה.

מידי פעם יש קליטה ומצליחים אפילו לקבל תמונת ציפס מגרה שהילדים הכינו לעצמם לכבוד שישי ואבטיח קר לקינוח.

עד כה האוכל לא היה וואו ואנחנו קצת מקנאים וגאים בילדים...

מכאן יש ירידות ועליות תלולות, חלק מהזמן הולכים על "סכין" ונהנים מנוף פנורמי מושלם.

במקטע האחרון בדרך לבקתת granchar יש ירידה די תלולה בתוך שיחים מחטניים, הליכה די מעצבנת.

אחרי 8 שעות הליכה אנחנו מגיעים לבקתת הלילה.

אךךךך איזה מיקום.

על האגם, מתחת להרים, הרגשנו זאת ברגליים שהתעייפו, בקצה האגם זורמים המים החוצה מחור שמיד הופך עבורנו לגקוזי קר ומפנק.

בעלת הבקתה שמחה מאוד שאנחנו גם דוברי ספרדית, ממש הוקל לה. מותר להתרחץ בגקוזי, גם להסתבן, אסור באגם.

שאנחנו נוותר? יאללה גקוזי וסבון.

גם בבקתה הזו אין מקלחת מסודרת, אז חייבים.

אין חשמל ואין וויפיי.

סחיבת הטעינה הסולרית משתלמת מאוד כי שמש לא חסר. אל תחסכו בהבאת מטען סולרי לטרק!!!

עלויות: לינה+ארוחות לזוג 130 לבה, אין מקלחות, שרותי בול פגיעה מצחינים, אין חשמל ואין קליטה.

טלפון: 359898466388

סרטון מסכם


יום 3 granchar- ribni ezera

קובץ מפה להורדה



כשעתיים וחצי טיפוס מבקתת הלילה בגובה 2150 מ' לפיסגת kovach בגובה 2634 מ. כשעתיים מתוכם הליכה קשוחה בתוך עצים מחטניים מציקים. ניכר שמזמן לא פילסו פה את השביל, מומלץ ללכת עם ביגוד ארוך בקטע הזה.

מפסגת קובץ' הנוף מטורף, השארנו תיקים ליד השביל ועלינו בלי. מבט על חושף מאגר סכר, שלג ואגמים שמתחילים להפשיר מכל כיוון. 365 מעלות של נוף הרים מושלם ואגמים, חלקם בתהליך הפשרה. שווה לעלות. לקחת בחשבון תוספת זמן של כ3/4 שעה כולל עצירה ארוכה למעלה.

ממשיכים בהליכה נוחה, לפנינו נפרש עמק פורה, ירוק בשלל גוונים והוכחות שיש כאן סוסים שנהנים מכל הטוב הזה. הפריחה משתוללת מכל עבר בשלל צבעי סגול, ורוד, צהוב, לבן, כתום וכמויות בלתי נתפסות של זבובים ויתושים מלווים אותנו לאורך היום, מישהו צריך להאביק את כל הפריחה היפה הזו. להערכתי יש כמה מעופפים שתפסו עלי טרמפ מתחילת הטרק, מענין אם נגיע יחד לסופו.

גם אם ממש נתאמץ ונשקיע בגינה הביתית לא נגיע לרמה הזו. יאמר לזכותם של המעופפים שאינם עוקצים, לרוב, מידי פעם נכנסים לגרון לשפר את רמת הפרוטאין אבל לא נעקצנו.

אני תוהה מה קורה פה בספטמבר, בטח נראה אחרת לגמרי, ללא שלג, אגמים שחלקם יבשים ובטוח ללא הפריחה המרהיבה. קחו בחשבון. ממשיכים בעליות ובירידות, פה 200 מטרים, שם עוד 300, מי סופר?

בשלב מסוים מגיעים לגינת פרחים בצבע ארגמן מרהיב שמחייבת תמונות וגם מנוחה לפני עוד עלייה ולאחריה ירידה קשוחה שמביאה אותנו עד לבקתה המיוחלת ribni ezera שמונחת ממש למטה, בין 2 אגמים יפים, מדשאה ירוקה ענקית, סכרים ומסביב עדין נשאר שלג בהרים כדי שלא נקטר על כל היופי הזה. מופתעים לגלות עלייה ברמה, יש כאן חשמל. קליטה סלולרית מקרטעת, בעיקר נעלמת, פחות באה...אפילו מקלחת עם מים חמים יש כאן ושרותים, אומנם בול פגיעה אבל עם מים להורדה. ללא ספק עד כה הבקתה המנצחת. גם האוכל טעים, יש סלט יווני, סטיק עוף ובשר ועוד.

עושים עוד סיבוב קצר לאגם וחבורת סוסים פוטוגניים מדגמנים לנו את שיאו של היופי בטבע.

מדהים פה.

הולכים לישון מוקדם יחסית, מחר יום קשוח.

עלויות: לינה זוגית: ארוחת ערב זוגית ובוקר 140.

סהכ 8 שעות הליכה נינוחה.

טלפון  3598718205

סרטון מסכם



יום 4  ribni ezera- malyovitsa

להורדת קובץ מפה



אם אתם צריכים לשרותים כאן בטבע, תחשבו פעמיים, אם החלטתם בכל זאת ללכת על זה...נא לוודא שכשמרימים בסוף מכנסיים, לא כולאים איזה זבוב/יתוש או כל מעופף אחר, פחות נעים להעקץ שם. אל תשאלו מאיפה אני יודעת...

אנחנו יודעים שיום קשה לפנינו ולפי התחזית סביב 5 אחהצ צפויה סערה.

קמים מוקדם ב0530.

צפוי 18 קמ הליכה, 1500 מ' לגובה ועוד כ1500 מ ירידה. מישהו רשם 8 שעות ואנחנו מראש נערכים ל10, גם זה לא מספיק...

פותחים את הבוקר בקפה ובשעה 6 מתחילים ללכת.

הנוף מזכיר לנו מאוד את גאורגיה המדהימה.

כ3.5 שעות טיפוס ו550 מטרים עליה, כולל הפסקת ארוחת בוקר שלקחנו כבר אתמול מהבקתה כדי לא להתעכב.

רעיון מעולה. לרוב לפני 7 בבוקר אין בולגרים לדבר איתם, תערכו מראש.

ואז ירידה תלולה מאוד לכיוון העמק והנהר. שלא נתבלבל, הירידות לא יותר קלות מהעליות, בטח כשהולכים על בולדרים מעצבנים.

מנוחה ליד איזו בקתה שנראית נטושה בעמק ומוקפת פריחה מהממת בלבן.

פוגשים ישראלי ראשון שמטייל לבד.

בגדול המסלול ריק מאדם, למרות שסופש. ממשיכים בעליה תלולה על מצע נוח ולכן רוב הזמן לא מורגשת העליה הקשה ואפשר להנות ולהתהלך בגינת הענק המרהיבה על שלל פרחיה המרהיבים.

פתאום פוגשים איזה הולנדי שמתחיל להטיף לנו מוסר על היותנו ישראלים ולא משחרר. יאללה, לך לדרכך, באנו לנוח מכל מה שקורה בארץ ושבוע לא לשמוע מה קורה בישראל, תעזוב אותנו. שניה לפני המפגש המעיק, ברגע של קליטה סלולרית מפתיעה, הבכור שולח שהוא במקלט בבית הספר, אבל הוא בסדר, באמצע יום הכנה לבגרות. לכו תסבירו להולנדי הנודניק הזה שבזמן שהוא מבלבל לנו ת'מוח הבן שלנו במציאות הזויה.

אחרי כמה דקות הוא מתקדם. 

יפה שעה אחת קודם...

ממשיכים לטפס.

בשלב מסוים אחרי עוד ועוד אגמים ונחלים שזורמים מכל עבר, מגיעים לאגם ונחל שוצף שנופל מלמעלה, מעליו שלג. בתחילת היום כשהבטנו לכיוון לא האמנו שנגיע לפיסת השלג הזו. 

הטיפוס מסרב להיגמר, כל רגע מגיעים למעלה, חושבים שזה הסוף ומגלים שיש עוד למעלה.

והירידה? לא כייפית בכלל. על אבני חצץ מעצבנות וחלקלקות וגם בולדרים. בשלב מסוים  אני  מרגישה 

שהרגליים נרדמות תוך כדי הליכה, מהמאמץ. ממש עקצוצים. עוד קצת הרבה ירידה ומגיעים לבקתת חירום שמונחת במיקום מושלם על אגם מוקף שלג.

אם נתקעים- אחלה מקום לישון לילה. אנחנו נחים, מצלמים וממשיכים. מרגישים שעוד רגע נגמר היום, אבל לא. זה מתארך ומתארך. נהיים מותשים. בסיום הירידה ממש ממש תלולה ואז, כבתחזית מדוייקת, מתחיל טפטוף, שמתחזק, כל טיפה נהיית ענקית וברגע אחד מתחיל ברד מטורף. גושים בגודל כדור פינג פונג נופלים עלינו בכאב, אנחנו רגע לפני הבקתה, לא יכל לחכות שניה?

מגיעים רטובים מאוד לבקתה, די בשוק מהצלפות הברד האימתניות, מיד מבינים שזו הבקתה הכי שווה מכל מה שהיה עד היום. יש חשמל, מים חמים, ווי פיי ואוכל טעים. אפילו די נקי ובעלת הבקתה חייכנית, לא מובן מאליו בכלל לבולגרים האדישים.

11 שעות הליכה

לינה+ארוחות 135 לבה לזוג.

טלפון  359885232325

סרטון סיכום


יום 5 malyovitsa-  ivan vazov 

קובץ המפה להורדה



גם היום אחהצ צפויה להיכנס סערה, אחרי מכת הברד הכואבת אתמול אנחנו לא מתחכמים.

היום צפוי קצר יותר ועדין שמים שעון ל0630.

אריזות, קפה ויאללה לדרך ב0730.

על ההתחלה עליה של 600 מ'. טוב שלא אכלנו פרנץ טוסט על הבוקר. שאריות רבות של כדורי ברד ענקיים לאורך הנחל, מה שהופך את העלייה ללא פשוטה בכלל, בנוסף לתלילות. כל צעד מחושב היטב וכמובן שגם יש החלקה בדרך. מחליפה גרב שנרטבה מלמעלה.

זה המקום לציין שנכון שחשוב לבחור נעליים נוחות, נגד מים ואיכותיות, אבל גם הגרביים בעלות משמעות רבה אם תסיימו יום הליכה ארוך עם או בלי שלפוחיות בכפות הרגליים.

ממשיכים בעליה התלולה לאורך הנחל, מפלים מקסימים, חלקם נראים כמו מגלשות מים איכותיות, לא ניסיתי, המים קפואים ועוצמת הזרימה גבוהה...

אחרי כשעתיים וחצי טיפוס, נוף אגמים ושלג משגע מגיעים לפיצול. משאירים תיקים ומטפסים לפיסגת הר malyovitsa בגובה 2727 מ' כשהדגל הבולגרי מונף שם בגאווה.

מצלמים ברכת יומולדת לרותם, בננו שחוגג היום 11, ואוהב מאוד אגמים, הרים ושלג. מזל שיש קליטה לשלוח לו.

מכאן מתחילה ירידה באחו ירוק ופורה למרחק אינסוף. ניכר שגם הסוסים אוהבים להיות פה...עוד עלייה קשוחה ועוד ירידה. מסביב מלא אגמים. 

והירוק- אלף גוונים לו.

פוגשים שלישיית ישראלים חמודים משדרות שבאו לנוח רגע מהצבא, לנשום פסגות. זה לגמרי המקום המומלץ לזה.

חולקים חוויות ועצות ושמחים לשמוע על קיצור קטן לבקתה שלנו, לכו בפיצול הבא על הסימון הכחול במקום על האדום, ותחסכו את כל העליה והירידה של האדום. בהמשך הם ניפגשים, באמצע האחו וההצפת נחלים. כשאנחנו מגיעים לפיצול השבילים מגלים עמוד סימון דרך שמודבקת עליו מדבקה לזכר סרן יובל זילבר ז"ל-קחו את השלוק.

שיחקו אותה החבר'ה עם הטיפ. גם חסכנו לרגליים וגם הנוף מדהים. כעבור 7 שעות מגיעים לבקתת הלילה שמונחת באמצע שומקום, אבל שומקום שווה. אחו ענק, נחל מתחת, שמספק לנו אחלה מקלחת גקוזי קפוא, וסוסים רובצים ודוהרים על רקע ההרים שעוד נותר בהם שלג בפסגות. מה עוד צריך? כלום...בקתה פשוטה, בעלים חביב דובר אנגלית טובה, לראשונה בטרק, אין מקלחות, אין קליטה סלולרית (אם חייבים יש בהמשך לחבלי הכביסה שביל לסילעי ענק...שם יש טיפה קליטה) ואין חשמל. שוב הטעינה הסולרית מוכיחה את עצמה. חוץ מאיתנו יש כאן בולגרי מבוגר שמתפתחת איתו שיחה מאוד מעניינת. בערב מגיעה עוד ישראלית.

היו לבעלי הבקתה מפגשים לא נעימים עם ישראלים, בעיקר קבוצות, עזרו לנו לתקן את הרושם שהוא קיבל, ממש חבל. כשמבקשים לקחת איתכם את הזבל שלכם- תיקחו. הבקתה סופר מבודדת, אין כאן פינוי אשפה כל שלישי ושישי של העירייה...

הניתוק מהציוויליזציה מחזיר אותנו לימים ההם שיושבים יחד, מדברים, משחקים uno, הטאקי של האירופאים, עם שוויצרי שבא להתנדב כאן דרך work a way והאחין של בעל הבקתה, ארוחת ערב בולגרית וטעימה.

מופע הסוסים נמשך עד הלילה ואי אפשר להפסיק לצלם אותם, איזו אצילות על רקע האחו, הנחל וההרים עם קצת שלג.

בעלי הבקתה מדבר מלא שפות, כולל עברית ואם לא מרגיזים אותו, הוא ממש נחמד.

סיפר לנו בצער שישראלים משאירים אחריהם בקתה מלוכלכת, דורכים עם נעליים על המיטות, עושים כאילו לוקחים זבל ואז משאירים את השקיות מאחורי הבקתה...ממש עצוב ומביך.

המים בבקתה מגיעים ממעין למעלה בהרים והם זורמים בחופשיות מכל מקום, בשירותים הם פתוחים תמיד, בברז למילוי מי שתיה וכו. כאחת שגדלה על הכנרת ומחסור במים זו נקודה רגישה אצלה, כל הזמן אני מחפשת איפה אפשר לסגור את הברז...אבל פשוט לא צריך, יש כאן מים בשפע כל השנה. גם כשבחורף מינוס 30 מעלות.

עלויות לזוג: לינה+ארוחות 130 לבה

יש שירותים, אין קליטה, אין חשמל, אין מקלחות.

טלפון 359887727772+

סרטון מסכם


יום 6 ivan vazov-sapareva banya



קמים טבעי מהשמש לפרצוף בשעה 6, הלילה ישנו ממש טוב. מתארגנים לאיטנו.

קפה ממש לא טעים, אבל עדיף מכלום לפתיחת הבוקר. חלב זה לא המוצר החזק בבולגריה, גם לא מקרר. פעם אחת כשביקשתי, דפקו בי מבט של: באמת רוצה חלב? אין בעיה. והביאו בקבוק 2 ליטר ישן עם גושים צפים בפנים, ספק חמוץ, ספק חלב סוסים או משהו. ויתרתי בנימוס.

ממשיכים בשיחות מעניינות עם עובדי הבקתה, מגלים שהרי הרילה נקראים הרי המים בפי המקומיים, יש 140 אגמים רק כאן ובולגריה נחשבת למדינה השניה באירופה עם מעיינות חמים, אחרי איסלנד. חפשו אותם!

הם מציעים לנו מסלול חליפי משודרג לשבעת האגמים. במקום לחזור חלק ממה שהלכנו אתמול באחו על סימון ירוק, תעלו משמאל לבקתה על הכחול, עד הפסגה ואז ימינה. ככה תקבלו נוף אגמים "מגניב מגניב" (במבטא בולגרי).

ארוחת הבוקר היא מעין סופגניות שטוחות וטעימות עם גבינה וריבה, מתארגנים ונפרדים. 

מסתבר שבשנים רגילות בזמן הזה עדין הכל שלג כאן, רק ביולי מתחיל להינמס, השנה הקדים בשבועיים, בגלל החום, לכן הבקתות ריקות כרגע, טרום עונה. בחורף יש כאן 7 מ' שלג והבקתה עובדת כי הרבה עושים כאן סקי.

לא פשוט לפתוח בעליה של 400 מ' אחרי הסופגניות ואחרי 5 ימי הליכה. הנוף נותן זריקת עידוד. השלוגיות הרבות מחייכות אלינו ומידי פעם אני תוהה לעצמי האם הריח החמצמץ הוא ממני או שמא מהסוסים המש(ו)חררים.

בתום כשעה הליכה מתגלים לנו 7 האגמים המדוברים. אכן וואו. בחלקם עדין שלג מקיף שמתחיל להפשיר ונוצרים צבעים יפהיפיים. טיפוס קצר לאחת הפסגות מגלה עדרי סוסים וצמד עופרים מתוקים. ממשיכים על קו הרכס כשהאגמים פרוסים תחתינו , עוד נקודת תצפית שהמליצו בבקתה ואז מתחילה הירידה התלולה לאגמים.

כאן מתחילה הטיילת...אמצע שבוע, סתם יום חול ומלא מטיילים. לא רוצה לחשוב מה הולך כאן בסופשים, שומר נפשו ירחק. מפלסים דרכנו מטה בין ההמון ומידי פעם מצליחים לצלם בלי זרים בתמונה. רעש חזק של מפלים מכל כיוון ותחושה של תמונה מהלכת, הכל מקסים. חשבתי שאחרי 133 אגמים שראינו ב5 ימים האחרונים, מה כבר יכול להפתיע? 

אבל באמת מיוחד ויפה כאן. ומפתיע.

ממשיכים בירידה לצד האגמים, השלג והנחלים. בסוף מגיעים לרכבל ואיתו יורדים למטה לנקודת הסיום שלנו, כ20 דקות רכבל במעבה היער, עלות 15 לבה לאדם לכיוון אחד.

סהכ הליכה היום כ5 שעות עם המון הפסקות להנות מהיופי, ידענו שהיום קצר ואין מה למהר ומזג האויר מושלם.

תוך רגע תופסים טרמפ עם זוג מקומיים צעירים היישר ל sapareva banya. נסיעה של כ20 דקות.

לא הזמנו מקום מראש במלון. מתמקמים במלון 5 elements שהוא סיום מושלם לטרק הנפלא הזה. מלון ברמה גבוהה, נקי, כולל מלא מלא בריכות טרמיות, סאונות, ג'קוזי בשלל טמפרטורות ועוצמות זרמים ומינרלים. כולל ארוחת ערב ובוקר. מומלץ מאוד. עלות: 320 לבה לזוג

מחר טסים חזרה מסופיה.

זהו, תם ונשלם, היה טרק מושלם. מאתגר, יפהיפה, מרענן, קרוב, טעים, פשוט.

הרי הרילה היו נפלאים אלינו, זכינו במזג אוויר מושלם כל הימים, אין ספק שההנאה מטרק תלויה הרבה במזג האויר.

ביולי אוגוסט חייבים להזמין מראש את הבקתות.

יש לזכור לקחת נייר טואלט ומטען סולרי כי לא בכל הבקתות תסתדרו בלעדיהם.

הבולגרים אנשים פשוטים וחביבים, הכל בשאנטי, לפעמים מידי...אנגלית לרובם זו לא השפה החזקה, אבל מסתדרים. כשאומרים שיתכן ותהיה סערה- תאמינו ותתכננו בהתאם. הטבע מדהים ונקי, הם מכבדים אותו, כשאומרים אסור להיכנס לאגמים- לא נכנסים, וככה הם נשארים צלולים ויפים לכולם.

הלוואי עלינו בישראל שיכבדו ככה את הטבע.

נייר טואלט- לא לשכוח, ברוב הבקתות אין.

סימון שבילים- מצוין, בכל המקומות שהיינו.

נסו להגיע ל7 האגמים והר מוסלה באמצע שבוע.

קפה- זו לא נקודת החוזקה, בלשון המעטה, בבולגריה.

ואם יש משהו שאני תמיד שמחה לומר בסוף כל טרק-

איזה כיף שלא הייתי צריכה את הבירכייה או התחבושת האלסטית בפרט או כל ציוד עזרה ראשונה בכלל, תשמרו על עצמכם ותגיעו מוכנים פיזית- זה מאוד עוזר

נוחתים בישראל בזמן ומיד צעקות, ריבים והרבה לכלוך בצדדים.

ואז בכניסה לטרמינל האמת הכואבת לפרצוף-

תמונותיהם של החטופים עומדות ניצבות,

מחכות כבר להסרה, כי הם שבו, יפה שעה אחת קודם

סרטון מסכם להיום


539 צפיות2 תגובות

2 comentarios


תודה רבה על פרוט כל כך נדיב וברור ״שחוסך״ שעות של שיטוטים ברשת

נקרא ונעשה😁🙏🏼

Me gusta
Contestando a

איזה כיף, תודה על הפירגון, תהני מלא, שמחתי לחסוך. האמת שאת הבלוג הזה למעשה הקמתי בשבילנו, הוא הפך להיות האלבום המשפחתי וככה כולם נהנים😁

Me gusta
bottom of page